טרקים במרס פרו: מדריך מקיף למטיילי תרמיל בהוארז ובאזור האנדים המדהים

רכס הרי האנדים המרהיב חוצה את פרו לאורכה ומציע למטיילים הזדמנות ייחודית לחוות נופים עוצרי נשימה, פסגות מושלגות ותרבויות עתיקות. אזור מרס (Huaraz), הממוקם בקורדילירה בלאנקה (Cordillera Blanca), הוא אחד מהיעדים המובילים לטרקים בפרו ומהווה בסיס מצוין ליציאה למסלולים מגוונים ברמות קושי שונות. במאמר זה נסקור את הטרקים המרכזיים באזור הוארז, נציע טיפים חשובים להתאקלמות ובטיחות בגבהים, ונעניק מידע מקיף שיסייע לכם לתכנן את החוויה המושלמת בהרי האנדים הפרואניים.

הוארז (Huaraz) – שער הכניסה לרכס הקורדילירה בלאנקה

העיר הוארז ממוקמת כ-400 ק”מ צפונית ללימה בגובה של 3,050 מטר מעל פני הים ומשמשת כנקודת יציאה מושלמת לטרקים באזור. הקורדילירה בלאנקה (Cordillera Blanca), רכס ההרים המרשים הסמוך להוארז, כולל יותר מ-50 פסגות הגבוהות מ-5,700 מטר, כולל הר הואסקראן (Huascarán) – ההר הגבוה ביותר בפרו המתנשא לגובה של 6,768 מטר. הפארק הלאומי הואסקראן (Huascarán National Park) הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו בשנת 1985 בזכות המגוון הביולוגי העשיר והנופים המרהיבים.

להגעה להוארז ישנן שתי אפשרויות עיקריות:

• אוטובוס מלימה – נסיעה של כ-8 שעות בחברות כמו Cruz del Sur או Movil Tours. כרטיס עולה בין 60-100 סול (כ-20-30 דולר), תלוי ברמת השירות.
• טיסה פנימית – ניתן לטוס מלימה לעיר הקרובה טרוחיו (Trujillo) ומשם לקחת אוטובוס להוארז (כ-4 שעות נסיעה).

מומלץ לשהות בהוארז לפחות יומיים-שלושה לפני היציאה לטרק משמעותי, וזאת על מנת להתאקלם לגובה הרב ולמנוע תסמינים של מחלת גבהים. בזמן זה ניתן לבצע טיולים יומיים קצרים באזור לשיפור ההתאקלמות.

התאקלמות לגובה – המפתח להצלחת הטרק

ההתמודדות עם הגבהים היא אחד האתגרים המשמעותיים בטרקים באזור הוארז. מחלת גבהים (Altitude Sickness) או בשמה המדעי Acute Mountain Sickness (AMS) עלולה להופיע בגבהים של מעל 2,500 מטר, והסימפטומים כוללים כאבי ראש, בחילות, סחרחורות, חוסר תיאבון ובעיות שינה. הסיכון למחלת גבהים עולה ככל שעולים מהר יותר לגבהים גבוהים.

הנה כמה טיפים חשובים להתאקלמות נכונה:

• עלייה הדרגתית – התאקלמו תחילה בהוארז (3,050 מטר) ואז בצעו טיולים יומיים לגבהים גבוהים יותר. תכננו את מסלול הטרק כך שהעלייה בגובה תהיה הדרגתית.
• שתייה מרובה – הקפידו על שתייה של לפחות 3-4 ליטרים של מים ביום למניעת התייבשות ולסיוע בהתאקלמות.
• תזונה מאוזנת – העדיפו ארוחות קלות ועשירות בפחמימות. הימנעו מאכילת יתר ומשתיית אלכוהול בימים הראשונים.
• קצב איטי – בזמן הטרק, לכו בקצב איטי ויציב. הכלל המנחה הוא “פולה פולה” (באיטיות, באיטיות).
• תרופות מסייעות – תרופת הדיאמוקס (Diamox) יכולה לסייע במניעת תסמיני מחלת גבהים. התייעצו עם רופא לפני השימוש בה.
• מנוחה – הקפידו על מנוחה מספקת, במיוחד בימים הראשונים.

חשוב לדעת: אם אתם מרגישים סימפטומים חמורים של מחלת גבהים כמו קשיי נשימה, בלבול או כאבי ראש שאינם חולפים עם משככי כאבים, רדו מיד לגובה נמוך יותר ופנו לסיוע רפואי. אלו עלולים להיות סימנים ל-HACE (בצקת מוחית בגבהים גבוהים) או HAPE (בצקת ריאות בגבהים גבוהים) – מצבים מסכני חיים הדורשים טיפול מיידי.

טרקים מומלצים באזור הוארז

1. לגונה 69 (Laguna 69) – היהלום הטורקיזי

טרק יומי פופולרי המוביל לאחד האגמים היפים ביותר בפרו. אגם בצבע טורקיז עוצר נשימה הממוקם בגובה של 4,600 מטר ומוקף בפסגות מושלגות, כולל פסגת צ’קראראחו (Chacraraju) המרשימה.

פרטים חשובים:

• אורך המסלול: כ-12 ק”מ הלוך ושוב
• משך הטרק: 5-6 שעות
• רמת קושי: בינוני-קשה (בעיקר בשל הגובה)
• נקודת התחלה: Cebollapampa
• הגעה למסלול: טיולים מאורגנים יוצאים מהוארז מדי יום ב-5:00-6:00 בבוקר ועולים כ-30-40 סול (כ-10 דולר). הנסיעה מהוארז אורכת כ-3 שעות לכל כיוון.

המסלול מתחיל בגובה של כ-3,900 מטר ומתחלק לשלושה חלקים: תחילה הליכה יחסית מתונה בעמק, לאחר מכן עלייה תלולה יחסית דרך מספר סיבובים (switchbacks), ולבסוף הליכה במישור עד ללגונה עצמה. נופי הלגונה המדהימים, על רקע פסגות ההרים המושלגות והצבע הטורקיז העז של המים, הופכים את המאמץ לכדאי ביותר.

טיפ: צאו מוקדם ככל האפשר כדי להגיע ללגונה לפני ההמונים. השעות המוקדמות של הבוקר גם מציעות סיכוי טוב יותר למזג אוויר בהיר ותצלומים מרהיבים. הקפידו להביא מספיק מים (לפחות 2 ליטר לאדם), מזון אנרגטי, כובע, קרם הגנה וביגוד חם שכן הטמפרטורות באגם יכולות להיות נמוכות גם בעונה היבשה.

2. אגם פרון (Laguna Parón)

אגם פרון, האגם הגדול ביותר בקורדילירה בלאנקה, מציע נופים מרהיבים וטרק פחות תובעני מלגונה 69. האגם נמצא בגובה של 4,200 מטר מעל פני הים ומתהדר במים בצבע טורקיז מדהים כשברקע ניצבת פסגת פירמידת גרציטה (Pirámide de Garcilaso).

פרטים חשובים:

• אורך המסלול: משתנה, ניתן לבצע הליכות קצרות סביב האגם או לטפס לתצפית גבוהה יותר
• משך הטרק: 2-4 שעות (תלוי במסלול)
• רמת קושי: קל עד בינוני
• הגעה למסלול: נסיעה של כ-1.5 שעות מהוארז לכפר פרון, ומשם כשעה נוספת בדרך עפר עד לאגם. ניתן להגיע בטיול מאורגן או בתחבורה ציבורית עד לכפר ואז לשכור מונית/טרמפ להמשך.

המסלול הפופולרי ביותר סביב האגם הוא העלייה לתצפית הגבוהה ממנה ניתן לראות את האגם במלוא הדרו. העלייה לתצפית אורכת כשעה וחצי ומציעה נוף מרהיב על האגם והפסגות המקיפות אותו, כולל הר ארטסונראחו (Artesonraju) – ההר שלפי הסברה שימש כהשראה ללוגו חברת פרמאונט.

טיפ מיוחד: ניתן לשכור סירה באגם ולשוט לנקודות שונות, חוויה מומלצת שמאפשרת נקודת מבט ייחודית על ההרים הסובבים. הימנעו מביקור בחודשים פברואר-מרץ בהם האגם עלול להיות עמוס במי שלגים מופשרים שעלולים לשנות את צבעו הטורקיזי המפורסם.

3. סנטה קרוז (Santa Cruz Trek) – הקלאסיקה של קורדילירה בלאנקה

טרק סנטה קרוז נחשב לאחד המסלולים הקלאסיים והפופולריים ביותר בקורדילירה בלאנקה, המשלב מעברי הרים גבוהים, אגמים טורקיזיים מרהיבים, יערות מיסטיים ונופים מגוונים. זהו טרק מושלם למטיילים המחפשים חוויה רב-יומית בלי הצורך בהכנה לוגיסטית מורכבת מדי.

פרטים חשובים:

• אורך המסלול: כ-50 ק”מ
• משך הטרק: 4 ימים (ניתן לקצר ל-3 ימים אך פחות מומלץ)
• רמת קושי: בינונית
• גובה מקסימלי: מעבר פונטה אוניון (Punta Union Pass) בגובה 4,750 מטר
• נקודות התחלה וסיום: מתחיל בכפר ואריסקוצ’ה (Vaqueria) ומסתיים בקאשאפמפה (Cashapampa), או להיפך

מסלול הטרק מתפרש לאורך העמק היפהפה של סנטה קרוז, חוצה את מעבר פונטה אוניון המרשים, ועובר בסמיכות לפסגות מרהיבות כמו טאייאפמפה (Taulliraju), אריטסונראחו (Artesonraju) וקארז (Caraz). לאורך המסלול תפגשו במספר אגמים יפים, כשהבולט שבהם הוא לגונה ז’טונקוצ’ה (Laguna Jatuncocha).

יום ראשון: מהוארז נוסעים לואריסקוצ’ה (כ-4 שעות נסיעה) ומתחילים בהליכה יחסית פשוטה דרך עמק ירוק ושלו עד למחנה הלילה הראשון, פריאפמפה (Paria Pampa).

יום שני: היום הקשה ביותר בטרק, בו עולים למעבר פונטה אוניון (4,750 מטר) ויורדים לכיוון טאייאפמפה (Taullipampa) שם מקימים את מחנה הלילה השני. ניתן לבצע הליכה קצרה מהמחנה לאגם ארטסונקוצ’ה (Artesoncocha).

יום שלישי: יום הליכה נעים לאורך נהר סנטה קרוז, עוברים דרך יערות במורד העמק ופוגשים באגמים ז’טונקוצ’ה ואיסינקוצ’ה (Jatuncocha & Ichicocha). מחנה הלילה השלישי יהיה בלאמה קורל (Llamacorral).

יום רביעי: ירידה תלולה דרך קניון צר ועמוק המוביל לכפר קאשאפמפה ממנו חוזרים בנסיעה להוארז.

ארגון הטרק: ניתן לבצע את הטרק באופן עצמאי או דרך סוכנות מקומית. הטרק העצמאי מחייב הצטיידות באוכל לכל ימי הטרק, ציוד קמפינג מלא וידע בניווט. עלות הטיול המאורגן נעה בין 250-400 דולר כתלות ברמת השירות והארגון.

טיפ מנוסעים: “הכיוון מואריסקוצ’ה לקאשאפמפה נחשב קל יותר שכן העלייה למעבר פונטה אוניון פחות תלולה מצד זה, והירידה בסוף הטרק מתפרשת על פני יום אחד בלבד,” מספר דותן, מטייל ישראלי שהשלים את הטרק בספטמבר 2022. “חברות רבות מציעות כיום חמורים לנשיאת הציוד, מה שהופך את החוויה לנעימה יותר אפילו למטיילים עצמאיים.”

4. לגונה 513 (Laguna 513) – הפנינה החבויה

אגם פחות מתויר אך מרהיב לא פחות, הממוקם בגובה של 4,400 מטר בפארק הלאומי הואסקראן. האגם נוצר בעקבות התמוטטות של קרחון והצפת קרקעית העמק, ומימיו הטורקיזיים המרהיבים משקפים את פסגת ההר האדיר היקומיי (Hualcán) המתנשא מעליו.

פרטים חשובים:

• אורך המסלול: כ-14 ק”מ הלוך ושוב
• משך הטרק: 5-7 שעות
• רמת קושי: בינונית-קשה
• הגעה למסלול: נסיעה מהוארז לכפר קרואירי (Carhuaz) ומשם לבסיס המסלול (כ-2 שעות נסיעה כוללת)

מה שמייחד את לגונה 513 הוא שילוב של פחות תיירים, נופים דרמטיים ואגם בצבע טורקיז מדהים במיוחד. המסלול עצמו מתחיל בהליכה דרך שדות חקלאיים, ממשיך דרך חורש אקליפטוס ולבסוף עולה בסדרה של מדרגות סלע אל האגם. מראה האגם וההר המשתקף בו נחשב לאחד הדרמטיים בכל קורדילירה בלאנקה.

טיפ: “כדאי להגיע מוקדם, מזג האוויר נוטה להתקלקל בצהריים,” מסבירה יעל, מטיילת ישראלית שביקרה באגם ביולי 2023. “אם יוצאים ב-6:00 בבוקר מהוארז, מגיעים ללגונה כשהשמש עדיין נמוכה ויש סיכוי טוב למים שקטים שישקפו את ההר במלוא הדרו.”

5. טרק הואיהואש (Huayhuash Trek) – האולטימטיבי למטיילים מנוסים

טרק הואיהואש נחשב לאחד המסלולים המרהיבים והמאתגרים בעולם, וצבר פופולריות רבה בקרב מטיילים מנוסים. הוא מקיף את רכס הואיהואש (Cordillera Huayhuash) – רכס הרים קטן יותר אך דרמטי מאוד הממוקם מעט דרומית לקורדילירה בלאנקה, וכולל מעברי הרים גבוהים, אגמים צבעוניים ונופים פראיים.

פרטים חשובים:

• אורך המסלול המלא: כ-130 ק”מ במעגל
• משך הטרק: 8-14 ימים (תלוי במסלול הספציפי והמהירות)
• רמת קושי: קשה מאוד
• גובה מקסימלי: מעבר קאוינקרוז (Cuyoc Pass) בגובה 5,000 מטר
• נקודת התחלה וסיום: לרוב מלאמאק (Llamac) או צ׳יקיאן (Chiquian)

טרק הואיהואש אינו מסלול למתחילים. הוא דורש כושר גופני מצוין, התאקלמות טובה לגובה, וניסיון בטיולים במקומות מבודדים. עם זאת, הנופים הדרמטיים של פסגות כמו ירופחה (Yerupaja) וחימנשה גרנדה (Jirishanca) והאגמים המדהימים הופכים אותו לשווה במיוחד למטיילים המחפשים חוויה אותנטית ומאתגרת.

רוב המטיילים מבצעים את הטרק המלא (ה-Classic Circuit) הנמשך כ-10-12 יום ועובר דרך למעלה מ-8 מעברי הרים, אך ישנן אפשרויות מקוצרות של 5-7 ימים המכסות את החלקים המרהיבים ביותר (כמו Mini Huayhuash).

עלויות ולוגיסטיקה: עבור רוב המטיילים, הדרך הנוחה ביותר היא להצטרף לטיול מאורגן מהוארז. העלויות נעות בין 600-1,200 דולר לאדם לטרק המלא, תלוי ברמת השירות. בנוסף, יש לקחת בחשבון תשלום “מס מעבר” לקהילות המקומיות בתוואי המסלול (כ-150-200 סול בסך הכל למסלול המלא).

ציטוט ממטייל: “שמעתי על הטרק הזה לראשונה בסרט ‘לגעת בשמיים’ שמתאר את הקשיים והטרגדיה שחוו שני מטפסי הרים בירופחה. הדבר לא הרתיע אותי אלא להיפך – רציתי לראות את הנופים המדהימים הללו במו עיניי,” מספר עידו, מטייל ישראלי שהשלים את הטרק בספטמבר 2019. “זה היה מאתגר, קר מאוד בלילות ולעתים מתיש עם כל העליות והירידות, אבל בלי ספק החוויה הכי מדהימה שלי בפרו וכנראה בכל דרום אמריקה.”

עונות מומלצות לטרקים באזור הוארז

העונה היבשה בפרו, בין החודשים מאי לספטמבר, נחשבת לזמן האידיאלי לטרקים באזור הוארז. בתקופה זו מזג האוויר יציב יחסית, עם שמיים כחולים וסיכויי משקעים נמוכים. הנה פירוט לפי חודשים:

• מאי-יוני: תחילת העונה היבשה. הנופים עדיין ירוקים מהגשמים האחרונים, אך מספר המטיילים נמוך יחסית ומזג האוויר יציב.
• יולי-אוגוסט: שיא העונה. מזג האוויר אידיאלי אך זוהי גם העונה העמוסה ביותר מבחינת תיירים.
• ספטמבר: סוף העונה היבשה. פחות תיירים, אך ייתכנו ימי גשם בודדים לקראת סוף החודש.
• אוקטובר-אפריל: העונה הרטובה. טרקים אפשריים אך בסיכון גבוה לגשם, ראות מוגבלת, בוץ ושלג במעברים. מעברי הרים מסוימים עלולים להיות סגורים.

טמפרטורות ומזג אוויר:

גם בעונה היבשה הטמפרטורות בגבהים של מעל 4,000 מטר יורדות מתחת לאפס בשעות הלילה (עד מינוס 10 מעלות צלזיוס). בשעות היום ניתן לצפות לטמפרטורות של 10-15 מעלות בימים שטופי שמש, אך התחושה יכולה להיות חמה הרבה יותר בגלל קרינת השמש החזקה בגובה. שינויי מזג האוויר יכולים להיות פתאומיים – גם ביום שמתחיל עם שמיים בהירים יכולים להגיע עננים וגשם אחר הצהריים.

עצה חשובה: “מזג האוויר בהרי האנדים הוא הפכפך, גם בעונה היבשה,” מסביר דניאל, מדריך טרקים מקומי מהוארז. “תמיד התכוננו למגוון תנאים: מנוָרה וחום חזק בצהריים ועד קור עז בלילות וגשם פתאומי. שכבות ביגוד וציוד אטום למים הם מפתח להצלחת הטרק.”

ציוד חיוני לטרקים בהוארז

הטרקים באזור הוארז דורשים הכנה קפדנית מבחינת ציוד, בין אם אתם מצטרפים לטיול מאורגם (בו לרוב מספקים ציוד בסיסי) ובין אם אתם יוצאים באופן עצמאי. הנה רשימת הציוד החיוני:

ביגוד

• שיטת השכבות: שכבה ראשונה מחומר סינטטי/מרינו מנדף זיעה, שכבה אמצעית מבודדת (פליז/דאון), ושכבה חיצונית חסינת רוח/מים
• מכנסיים: מכנסי טרק נוחים + זוג רזרבי
• חולצות: 2-3 חולצות טכניות מנדפות זיעה
• כובע רחב שוליים: להגנה מהשמש החזקה בגבהים
• כובע גרב וכפפות: חיוניים בעיקר ללילות הקרים
• גרביים: מספר זוגות של גרבי טרקים
• מעיל פוך/סינטטי: חיוני ללילות, בייחוד בטרקים רב-יומיים

נעליים

• נעלי הליכה/טרקים: עדיף עם תמיכה לקרסול ועמידות למים
• נעליים קלות/סנדלים: למנוחה במחנה בסוף יום הליכה

ציוד לינה (לטרקים רב-יומיים)

• אוהל: עמיד למים ולרוחות חזקות
• שק שינה: המתאים לטמפרטורות של עד מינוס 10 מעלות (comfort rating לפחות 0 מעלות)
• מזרן שטח: לבידוד מהקרקע הקרה

ציוד אישי

• תרמיל גב: 60-70 ליטר לטרקים רב-יומיים, 30-40 ליטר לטרקים יומיים
• תרמיל יומי קטן: לטיולים המאורגנים בהם פורטרים/חמורים נושאים את הציוד העיקרי
• כיסוי גשם לתרמיל
• בקבוקי מים: קיבולת של לפחות 2-3 ליטרים
• מטהר מים: טבליות או מסנן
• פנס ראש + סוללות רזרביות
• קרם הגנה (SPF 50+): קרינת השמש חזקה במיוחד בגבהים
• משקפי שמש: עדיף עם הגנת UV מלאה
• ערכת עזרה ראשונה: כולל תרופות אישיות, משככי כאבים, פלסטרים, תרופות לבעיות עיכול
• מקלות הליכה: מומלצים מאוד בעיקר לירידות התלולות
• ציוד היגיינה אישי: כולל נייר טואלט ומגבונים לחים
• נצנצים: לשמירה על חום בלילות

ציוד מומלץ נוסף

• מצלמה + סוללות נוספות: הטמפרטורות הקרות מקצרות את חיי הסוללה
• Power Bank: לטעינת מכשירים אלקטרוניים
• GPS או אפליקציית ניווט במצב אופליין: חשוב במיוחד לטרקים עצמאיים
• מפה פיזית של האזור
• שקיות אטומות למים: להגנה על ציוד חשוב
• כרית מתנפחת: לשיפור איכות השינה
• אטמי אוזניים: שימושיים באכסניות או במחנות משותפים

טיפ מקומי: “רבים מהמטיילים מתמקדים בהגנה מהקור, אך שוכחים כמה חזקה השמש בגבהים האלה,” אומרת מריה, בעלת חנות ציוד טרקים בהוארז. “קרם הגנה בעל מקדם גבוה, משקפי שמש איכותיות וכיסוי ראש הם לא פחות חשובים ממעיל חם.”

אוכל ותזונה בטרק

תזונה נכונה במהלך טרקים בגבהים היא מרכיב משמעותי בהצלחת המסע. בגבהים הגוף צורך יותר קלוריות, ולכן חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ועשירה. אם אתם מצטרפים לטרק מאורגן, בדרך כלל הטבחים המקומיים יכינו ארוחות מזינות ומאוזנות, אך עדיין כדאי להביא חטיפי אנרגיה אישיים.

לטרקים עצמאיים:

מזון יבש ומוכן לאכילה:

• דגנים ופסטה – מקור מצוין לפחמימות
• קטניות יבשות כמו עדשים – טובות לחלבון והכנה מהירה
• אגוזים וזרעים – עתירי אנרגיה ושומנים בריאים
• פירות יבשים – מקור לסוכרים טבעיים ואנרגיה מהירה
• אבקות מרק – קלות להכנה ומחממות בערבים קרים
• חטיפי אנרגיה, שוקולד, וחטיפי גרנולה – לאנרגיה מהירה בשביל
• תה, קפה, ומשקאות חמים – לא רק להתחממות אלא גם למורל

ציוד בישול בסיסי:

• כירת גז קטנה ומיכלי גז (ניתן להשיג בהוארז)
• סיר בישול קל
• כלי אוכל (צלחת/קערה, ספל, סכו”ם)

טיפים תזונתיים לגבהים:

• העדיפו ארוחות קטנות ותכופות על פני ארוחות גדולות שעלולות להכביד
• שתו הרבה נוזלים – לפחות 3-4 ליטרים ביום למניעת התייבשות
• הגבילו קפאין ואלכוהול – שניהם גורמים להתייבשות
• אכלו יותר פחמימות – הן מתעכלות מהר יותר בגובה
• הביאו אוכל שאתם אוהבים – בגבהים התיאבון נוטה לרדת

מזון מקומי בטרקים: במסלולים פופולריים כמו סנטה קרוז לעתים ניתן למצוא קיוסקים קטנים (בעיקר בתחילת המסלול או סופו) המוכרים מוצרים בסיסיים כמו מים, חטיפים ולעתים אף ארוחות פשוטות. אך אין לסמוך על כך – תמיד יש להתכונן עם די אוכל לכל אורך המסלול.

“במהלך טרק סנטה קרוז, הייתי בטוח שאוכל רק חצי מכמות האוכל שהבאתי,” משתף נועם, מטייל ישראלי ותיק. “להפתעתי גיליתי שהתיאבון שלי היה כפול מהרגיל בגלל המאמץ הפיזי והקור. הייתי אסיר תודה לכל חטיף אנרגיה שארזתי.”

שיקולים תרבותיים ואתיקת טיולים

הטרקים באזור הוארז עוברים לא פעם דרך אזורים כפריים ומבודדים בהם מתגוררות קהילות מסורתיות. כמטיילים, חשוב לנהוג בכבוד ורגישות לתרבות המקומית ולסביבה הטבעית העדינה.

כבוד לתרבות המקומית

• בקשו רשות לפני צילום – לא כולם מרגישים בנוח להיות מצולמים
• למדו כמה ביטויים בספרדית – מילות הנימוס הבסיסיות יכולות לשבור קרח: “Buenos días” (בוקר טוב), “Gracias” (תודה), “Por favor” (בבקשה)
• כבדו מנהגים מקומיים – בקהילות המסורתיות יש קודים לבוש ונימוסים שונים
• רכשו מוצרים מקומיים – במידה ופוגשים מוכרים מקומיים, זו דרך טובה לתמוך בכלכלה המקומית

תיירות בת-קיימא

• אל תשאירו שום פסולת – כל מה שאתם מכניסים לשביל חייב לצאת אתכם
• שמרו על מסלולים מסומנים – הליכה מחוץ לשביל גורמת לנזק אקולוגי
• אל תפריעו לחיות בר – אל תאכילו, תלטפו או תטרידו חיות
• חסכו במים – זהו משאב יקר באזורים רבים
• אל תלקטו צמחים או פרחים – רבים מהם נדירים ועדינים במיוחד בסביבה אלפינית

תשלומי “מס מעבר”: בחלק מהטרקים (במיוחד בהואיהואש) תידרשו לשלם אגרות מעבר לקהילות המקומיות שהשטח שייך להן. אלו אינם “סחיטה” אלא דרך לגיטימית בה הקהילות מקבלות תמורה על השימוש בשטחן ומשקיעות בתחזוקת השבילים. שלמו בשמחה ובנדיבות.

מעסיקים נושאי מטען? אם אתם שוכרים פורטרים או חמורים לנשיאת ציוד:

• וודאו שהם מקבלים שכר הוגן ותנאים נאותים
• אל תחרגו ממגבלות המשקל (בד”כ מקסימום 20-25 ק”ג לחמור)
• הביעו הערכה לעבודתם הקשה

“היחס לאנשי הקבוצה שעובדים קשה כדי שתהיה לנו חוויה טובה – הטבחים, הפורטרים, מובילי החמורים – הוא חלק מהאתיקה של טיולים,” מסבירה רונית, מטיילת ישראלית. “בסוף הטרק בהואיהואש השארנו טיפ הוגן לצוות וגם השארנו להם ציוד טיולים שלא היינו צריכים יותר. ההערכה והשמחה שלהם היו מרגשים.”

בטיחות ובריאות בטרקים

טרקים באזור הוארז מתקיימים בסביבה אלפינית גבוהה שמציבה אתגרים ייחודיים. הנה שיקולי בטיחות מרכזיים:

מחלת גבהים ובעיות רפואיות

• סימני מחלת גבהים שחייבים תשומת לב מיידית: כאב ראש חזק שלא חולף עם משככי כאבים, בלבול מנטלי, קשיי נשימה בזמן מנוחה, חוסר שיווי משקל, הקאות חוזרות
• הפעולה הנדרשת במקרה של סימפטומים חמורים: ירידה מיידית לגובה נמוך יותר, פינוי רפואי במקרים חמורים
• ביטוח רפואי: ודאו שיש לכם ביטוח המכסה פינוי הליקופטר וטיפול רפואי בגבהים

מזג אוויר קיצוני

• ברד ורעמים: נפוצים בשעות אחר הצהריים גם בעונה היבשה. במקרה של סופת רעמים, הימנעו משהייה בפסגות חשופות או תחת עצים בודדים
• שטפונות פתאומיים: הימנעו מחציית נהרות גועשים ואל תחנו בתוך ערוצי נחלים
• חשיפה לקור: היפותרמיה (התקררות יתר) מהווה סיכון ממשי בלילות. שימו לב לסימנים כמו רעד בלתי נשלט, דיבור לא ברור ובלבול

תקשורת במקרה חירום

• רוב מסלולי הטרקים הם מחוץ לטווח קליטה סלולרית
• שקלו השכרת טלפון לוויני או משואת מצוקה לטרקים ארוכים ומבודדים
• תמיד השאירו מידע על המסלול המתוכנן ומועד חזרה באכסניה או אצל חבר

בטיחות אישית

• רוב האזורים בטוחים מפשיעה, אך בטרק הואיהואש היו מקרים בודדים של שוד בעבר
• בטרקים מבודדים מומלץ ללכת בקבוצות
• אל תציגו חפצי ערך לראווה

פרוטוקול בטיחות: “בכל בוקר לפני היציאה לשביל אנחנו מוודאים שלכל מטייל יש לפחות 2 ליטר מים, מזון ליום ההליכה, ביגוד חם וחסין מים, ופנס תקין,” מסביר קרלוס, מדריך טרקים ותיק בהוארז. “גם בטרקים קלים יותר תנאי מזג האוויר יכולים להשתנות במהירות, ולכן אסור לצאת לא מוכנים.”

שירותי חירום

מספרי טלפון חשובים למקרי חירום בפרו:

• מספר חירום כללי: 105
• אמבולנס: 117
• משטרה: 105
• שגרירות ישראל בלימה: +51-1-418-0500

בהוארז עצמה יש מספר מרפאות וחדר מיון במרכז העיר, אך לטיפולים מורכבים יותר מטופלים בדרך כלל מפונים ללימה.

קהילת מטיילים וטרקים: חוויות והמלצות

יש ערך רב בחוויות ותובנות של מטיילים שכבר התנסו בטרקים באזור הוארז. הנה מספר ציטוטים והמלצות מקהילת המטיילים הישראלית:

על ההתאקלמות:

“הטעות הגדולה שעשיתי היתה לצאת לטרק לגונה 69 ביום השני שלי בהוארז. בלילה סבלתי מכאבי ראש נוראיים ולא הצלחתי לישון. קחו לפחות יום-יומיים להתאקלם ובצעו טיולים יומיים קצרים לגבהים הולכים ועולים.” – שירה, 28, מטיילת עצמאית

על הציוד:

“הבאתי מישראל את כל הציוד הטכני: נעליים, ביגוד תרמי, שק שינה. אבל לא היה לי מספיק מקום לאוהל. בהוארז יש המון חנויות להשכרת ציוד במחירים סבירים, כולל ציוד באיכות טובה. שכרתי אוהל ל-4 ימים ב-60 סול בלבד.” – עמרי, 31, מטייל בדרום אמריקה

על הטרקים:

“ביצעתי את טרק סנטה קרוז באמצע יולי. היה מושלם מבחינת מזג אוויר אבל מאוד עמוס במטיילים. אם אתם רוצים יותר שקט, שקלו את לגונה צ’ורופ (Laguna Churup) או הטיולים אל מעבר לוויאקאן (Viacan) – אלו פחות מתויירים אבל מדהימים לא פחות.” – יעל, 35, מטיילת

על הטרק בהואיהואש:

“זה חד משמעית הטרק הכי משמעותי שעשיתי בחיי. 12 יום מחוץ לציביליזציה, עם נופים שפשוט לא ניתן לתאר במילים. אבל זה לא משחק ילדים. הייתי ספורטיבי וגם אני התעייפתי מהעליות האינסופיות. וודאו שאתם באמת מוכנים פיזית ומנטלית.” – אסף, 33, מטייל בשנת שבתון

על הגמישות בתכנון:

“תמיד השאירו כמה ימי רזרבה בתוכנית. מזג האוויר עלול להשתבש, אתם עלולים להתעייף או לחלות, ולעתים פשוט תרצו להישאר יום נוסף במקום מסוים. גמישות היא המפתח לטיול מוצלח.” – גל, 29, מטיילת עצמאית

על העלויות:

“ביצענו את טרק סנטה קרוז באופן עצמאי והוצאנו כ-80 דולר לאדם (כולל הסעות, מזון, כניסה לפארק). אותו מסלול בטיול מאורגן עולה 250-350 דולר. אם יש לכם ציוד בסיסי וניסיון, זה בהחלט חוסך הרבה.” – אורי ומאיה, זוג מטיילים, 26

המלצת זהב:

“לכו לראות את הפלאח’ס בהוארז – קרחונים תלויים הנופלים מהפסגות ויוצרים מפלי קרח מרהיבים. לילה ברור עם ירח מלא מאפשר לראות אותם גם בשעות החשיכה, חוויה שקשה לתאר במילים. אם הזמן מאפשר, סעו לפסטארורי (Pastoruri), קרחון נגיש יחסית כ-3 שעות מהוארז.” – דני, 40, צלם טבע ומדריך מטיילים

תכנון לוגיסטי: היערכות לטרקים

תכנון קפדני מבטיח חוויית טרק מוצלחת ובטוחה. הנה שיקולים לוגיסטיים מרכזיים לטרקים באזור הוארז:

חברות הדרכת טרקים מומלצות בהוארז

• Quechuandes – חברה עם מדריכים מקצועיים וציוד איכותי
• Caleb Expeditions – ידועים בטיולים בקבוצות קטנות והתאמה אישית
• Peruvian Andes Adventures – מומחית לטרקים ארוכים ומאתגרים
• Andean Kingdom – חברה מקומית עם מחירים תחרותיים

טרקים עצמאיים מול מאורגנים:

טרק עצמאי:

• יתרונות: חסכוני יותר, חופש תכנון מלא, גמישות בזמנים
• חסרונות: צורך בציוד מלא, ידע בניווט, נשיאת משקל רב
• מתאים ל: מטיילים בעלי ניסיון בטרקים וקמפינג

טרק מאורגן:

• יתרונות: נוחות, ידע מקומי של המדריכים, מזון מבושל, נשיאת ציוד על ידי פורטרים/חמורים
• חסרונות: עלות גבוהה יותר, לוח זמנים קבוע, פחות פרטיות
• מתאים ל: מטיילים ללא ניסיון רב, מחפשי נוחות, ומי שרוצה ללמוד על התרבות המקומית מהמדריכים

עלויות לדוגמה:

1. טרק סנטה קרוז (4 ימים):

• מאורגן: 250-350 דולר לאדם
• עצמאי: 80-120 דולר לאדם (כולל הסעות, אוכל, כניסה לפארק)

2. טרק הואיהואש (10 ימים):

• מאורגן: 850-1,200 דולר לאדם
• עצמאי: 300-400 דולר לאדם (כולל כל העלויות הנלוות)

השכרת ציוד בהוארז:

• אוהל: 15-20 סול ליום
• שק שינה: 10-15 סול ליום
• מקלות הליכה: 5-8 סול ליום
• תרמיל: 10-15 סול ליום
• כירת גז: 10 סול ליום + מיכל גז (כ-20 סול)

שמירת מטען בהוארז: רוב האכסניות והמלונות בהוארז מציעים אחסון מטען (luggage storage) חינם או בעלות סמלית למשך הטרק. כך תוכלו להשאיר את הציוד שאינכם צריכים בטרק במקום בטוח.

כספומטים והחלפת כספים: בהוארז ישנם מספר כספומטים במרכז העיר, אך ייתכנו מגבלות על משיכה יומית (בדרך כלל עד 400-700 סול בפעם). מומלץ להצטייד במזומן לפני היציאה לטרקים ארוכים, שכן לא תהיה גישה לכספומטים בדרך. ניתן להחליף דולרים לסול בחלפני כספים במרכז העיר.

אינטרנט וקליטה: בהוארז עצמה יש גישה טובה לאינטרנט, אך ברוב המסלולי הטרקים אין קליטה סלולרית. שקלו להוריד מפות אופליין ומידע חיוני לפני היציאה לטרק.

רישיונות וכניסות:

• כניסה לפארק הלאומי הואסקראן: 30 סול לאדם (כ-10 דולר)
• אגרות מעבר בהואיהואש: כ-150-200 סול בסה”כ לאדם למסלול המלא

שאלות נפוצות בנושא טרקים במרס פרו

לסיכום, טרקים באזור הוארז מציעים חוויה בלתי נשכחת למטיילים המחפשים נופים מרהיבים ואתגר. עם התכנון הנכון, יחד עם התאקלמות ראויה, ציוד מתאים ומודעות לבטיחות, תוכלו ליהנות מאחד מאזורי הטרקים היפים בעולם. בין אם בחרתם בטיול יומי כמו לגונה 69 ובין אם אתם מתכננים את מסע הואיהואש המאתגר, הנופים של הרי האנדים יישארו חקוקים בזיכרונכם לשנים רבות.

לקבלת מידע נוסף ועדכוני מזג אוויר, מומלץ לבקר במשרדי התיירות בהוארז או להתייעץ עם מטיילים ישראלים רבים הפוקדים את האזור. פרו בכלל ואזור הוארז בפרט נפתחים בפני מטיילים רבים מישראל בשנים האחרונות, ומאפשרים חוויה תרבותית וטבעית עשירה ומגוונת.

מקורות נוספים למידע:

• אתר הפארק הלאומי הואסקראן
• אתר התיירות הרשמי של פרו