כללי

טרקים בלימה פרו – מסע אל פסגות האנדים וגן העדן הטבעי

לימה, בירת פרו, היא העיר השלישית בגודלה באמריקה הלטינית ונקודת מוצא מצוינת לחקור את אחת המדינות המרתקות ביותר בדרום אמריקה. אך מעבר לאורבניות הסואנת של הבירה, מסתתר עולם של טרקים, שבילים ומסלולי הליכה שיקחו אותך אל נופים עוצרי נשימה, תרבויות עתיקות וחוויות בלתי נשכחות. הטרקים באזור לימה ובפרו בכלל הם שילוב מושלם של אתגר פיזי, חוויה תרבותית ומפגש עם נופי בראשית שאינם דומים לשום מקום אחר בעולם.

פרו היא מדינה המציעה מגוון רחב של מסלולי הליכה – החל ממסלולים קלים בפארקים לאומיים בקרבת לימה, דרך שבילים בעמקים הירוקים, ועד לטרקים הרריים מאתגרים באזור האנדים. בין שאתם מטיילים בעלי ניסיון המחפשים אתגר או מטיילים מתחילים שרוצים לטעום מחוויית ההליכה בנוף פראי, פרו מציעה לכם את המסלול המושלם.

במאמר זה נסקור את הטרקים המרכזיים באזור לימה וברחבי פרו, נציע טיפים חשובים לתכנון הטיול ולתקופות השנה המומלצות, נפרט את הציוד הדרוש ונספק מידע שימושי על תחבורה, לינה ומפגש עם התרבות המקומית. בואו נצא למסע בשבילי פרו!

מדוע לימה היא נקודת מוצא מושלמת לטרקים בפרו

לימה (Lima) אינה רק עיר מרהיבה בפני עצמה, אלא גם שער כניסה אסטרטגי לכל המטייל בפרו. כמעט כל הטיולים בפרו מתחילים או עוברים דרך לימה, והיא מהווה בסיס מצוין להתאקלמות, התארגנות והכנות לפני היציאה לטרקים באזורים המרוחקים יותר. נמל התעופה הבינלאומי חורחה צ’אבס (Jorge Chávez International Airport) מקבל טיסות מכל העולם, ומהעיר יוצאות טיסות פנים וקווי אוטובוסים לכל יעד מרכזי במדינה.

ההגעה ללימה מאפשרת למטיילים להתאקלם לגובה בהדרגה. העיר עצמה שוכנת בגובה נמוך יחסית (רק כ-154 מטרים מעל פני הים), מה שמקל על ההסתגלות לפני העלייה לגבהים של האנדים (שיכולים להגיע ליותר מ-4,000 מטרים). כדאי לשהות בלימה מספר ימים לפחות כדי להתגבר על הג’ט לג ולהסתגל לתנאים המקומיים.

בלימה עצמה אפשר למצוא את כל הציוד הדרוש לטרקים – החל מבגדים טכניים, דרך נעלי הליכה ועד לציוד קמפינג. ברובע מירפלורס (Miraflores) ניתן למצוא חנויות רבות המתמחות בציוד טיולים וטרקים. בנוסף, בעיר פועלות סוכנויות טיולים רבות המציעות מסלולי טרקים מאורגנים, וניתן להשיג גם הדרכה, מפות ומידע עדכני על מצב השבילים והמזג אוויר באזורים השונים.

טרקים מומלצים בסביבות לימה

בעוד שהטרקים המפורסמים ביותר בפרו נמצאים באזורים מרוחקים יותר כמו קוסקו או וואראז, גם באזור לימה ישנם מספר מסלולי טרק מעולים שאפשר לעשות כטיולי יום או כטרקים קצרים. אלה אידיאליים למי שזמנו מוגבל או למי שרוצה להתאמן לקראת טרקים ארוכים ומאתגרים יותר.

שמורת לומאס דה לאצ’אי (Lomas de Lachay)

במרחק של כשעה וחצי נסיעה צפונית ללימה נמצאת שמורת הטבע לומאס דה לאצ’אי, אחת הפנינים הנסתרות של האזור. בין החודשים יוני לנובמבר, הערפל החופי הופך את האזור המדברי הזה לאחו ירוק וצבעוני עם פריחה מרהיבה. השמורה מציעה מספר מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, כאשר המסלול המלא אורך כ-4-5 שעות ומתאים גם למטיילים מתחילים.

“הביקור בלומאס דה לאצ’אי היה כמו לגלות עולם אחר בתוך המדבר,” מספר יוסי, מטייל ישראלי. “ההפתעה לראות שטיח ירוק ופרחוני במקום שבדרך כלל הוא יבש לחלוטין היא מדהימה. זה אחד המקומות הייחודיים בעולם מבחינה אקולוגית.”

מסלול מומלץ: המסלול העגול – אורך כ-7 ק”מ, עובר בין הרמות השונות של השמורה ומאפשר תצפיות נוף מרהיבות לכיוון האוקיינוס. בדרך תוכלו לראות מגוון צמחים אנדמיים, ציפורים ואם תתמזל מזלכם, גם שועלי אנדים.

מרסיה (Marcahuasi)

פלטת מרסיה ממוקמת כ-4 שעות נסיעה מלימה, בגובה של כ-4,000 מטר מעל פני הים. זהו אתר עתיק המפורסם בזכות הסלעים הענקיים שעוצבו בצורות מסתוריות, חלקם טבעיים וחלקם כנראה מעשה ידי אדם. הטרק למרסיה מתחיל בכפר סן פדרו דה קסטה (San Pedro de Casta) ואורך כ-3-4 שעות של עלייה תלולה יחסית.

בשל הגובה הרב, זהו מסלול מצוין להתאקלמות לקראת טרקים גבוהים יותר. רבים מהמטיילים בוחרים לישון למעלה על הפלטה כדי לחוות את זריחת השמש המרהיבה ואת שמי הלילה הזרועים בכוכבים.

“הלילה שישנתי על פלטת מרסיה היה אחד החוויות המיסטיות ביותר שחוויתי בחיי,” משתפת שירה, מטיילת בת 25. “הכוכבים היו כה קרובים שהרגשתי שאני יכולה לגעת בהם, והסלעים המוזרים יצרו אווירה כמעט לא מהעולם הזה.”

טיפ מקומי: קחו איתכם ביגוד חם מאוד ללילה, שכן הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס. מומלץ גם להצטייד באוכל ומים מראש, שכן האפשרויות בכפר מוגבלות.

שמורת פצ’אקמק (Pachacámac)

בקצה הדרומי של לימה, במרחק של כ-40 דקות נסיעה ממרכז העיר, נמצאות חורבות פצ’אקמק – אתר ארכיאולוגי עתיק מתקופות שלפני האינקה. בנוסף לביקור במקדשים העתיקים, ניתן לעשות טרק קליל לאורך החוף הסמוך, המשלב ארכיאולוגיה ונוף טבעי.

מסלול ההליכה נמשך כ-2-3 שעות ומציע תצפיות נוף מרהיבות על האוקיינוס השקט. זהו טרק אידיאלי ליום ראשון בלימה, כשעדיין מתמודדים עם ג’ט לג וצריכים פעילות קלילה יחסית.

“הטרק בפצ’אקמק פותח צוהר לעולם העתיק של פרו,” אומר רני, מדריך טיולים ישראלי. “השילוב של חורבות עתיקות, נוף מדברי וים כחול יוצר חוויה ויזואלית מיוחדת, והעובדה שזה כל כך קרוב ללימה הופכת את זה לבחירה מצוינת לטיול יום.”

טרקים קלאסיים בפרו – מסלולים מרוחקים מלימה

מרבית המטיילים מגיעים לפרו כדי לחוות את הטרקים המפורסמים שנמצאים מחוץ ללימה, בעיקר באזור קוסקו, וואראז, וחבל הקניון קולקה. אלה טרקים שדורשים הגעה בטיסה או בנסיעה ארוכה מלימה, אך מציעים חוויה בלתי נשכחת.

שביל האינקה לאורך מאצ’ו פיצ’ו (Inca Trail to Machu Picchu)

ללא ספק, הטרק המפורסם ביותר בפרו ואולי בכל דרום אמריקה הוא שביל האינקה המוביל לעיר האבודה מאצ’ו פיצ’ו. זהו מסלול היסטורי שנבנה על ידי האינקה, המוביל דרך יערות עננים, שרידים ארכיאולוגיים ומעברי הרים בגובה 4,200 מטר. הטרק הקלאסי אורך ארבעה ימים וכולל לינה באוהלים, אך ישנן גם גרסאות קצרות יותר של יומיים.

“שביל האינקה הוא הרבה יותר מסתם טרק,” מספרת מיכל, שסיימה את המסלול בקיץ האחרון. “זו מעין עלייה לרגל, שבה אתה הולך בנתיב שבו הלכו האינקה במשך מאות שנים. תחושת ההגעה למאצ’ו פיצ’ו דרך שער השמש בשחר היא התגמול המושלם על המאמץ.”

חשוב לדעת: כדי לעשות את שביל האינקה המקורי יש להזמין מקום מראש, לעתים אפילו חצי שנה קודם לכן, שכן מספר המטיילים מוגבל ל-500 ליום (כולל מדריכים וסבלים). ישנן אלטרנטיבות מצוינות כמו שביל סאלקנטיי (Salkantay Trek) או שביל לארס (Lares Trek) שמציעים חוויה דומה ללא הצורך בהזמנה מוקדמת כל כך.

טרק הוואיהואש (Huayhuash Trek)

רכס הוואיהואש נחשב לאחד המקומות היפים ביותר בפרו, אך עדיין לא גדוש בתיירים כמו האזור סביב מאצ’ו פיצ’ו. זהו טרק מעגלי מאתגר של 8-12 ימים סביב רכס הרים מרהיב, עם שיאים בגובה של יותר מ-6,000 מטר ועם אגמים כחולים בצבעי טורקיז. הטרק מתחיל בעיירה צ’קיאן (Chiquian), הנמצאת כ-6 שעות נסיעה מלימה.

“הוואיהואש הוא פשוט גן עדן למטיילים שאוהבים הרים,” אומר עומר, מטייל שסיים את הטרק בשנה שעברה. “ראיתי הרים בנפאל, בפטגוניה ובמקומות רבים אחרים, אבל המראות בהוואיהואש הם ברמה אחרת לגמרי. המסלול דורש כושר טוב וניסיון בטרקים בגבהים, אבל הוא שווה כל רגע של מאמץ.”

הטרק עובר בכמה מעברי הרים בגובה של מעל 4,700 מטר, כולל עלייה למעבר קאואיש (Cahuish Pass) בגובה של 4,850 מטר. בדרך ישנן תצפיות מרהיבות על פסגות מושלגות, כולל ייפה גרנדה (Yerupaja) – ההר השני בגובהו בפרו.

טרק קורדיירה בלנקה ולגונה 69 (Cordillera Blanca & Laguna 69)

קורדיירה בלנקה היא רכס הרים מרהיב בצפון פרו, הכולל למעלה מ-50 פסגות בגובה של יותר מ-5,700 מטר. בלב הרכס נמצא פארק לאומי וואסקארן (Huascarán), המציע מגוון רחב של מסלולי הליכה מיום אחד ועד שבועות. אחד המסלולים המפורסמים ביותר הוא הטרק לאגם לגונה 69, אגם קסום בצבע טורקיז בוהק.

נקודת המוצא לטרקים באזור היא העיר וואראז (Huaraz), שאליה מגיעים בנסיעה של 8 שעות מלימה או בטיסה קצרה. וואראז עצמה נמצאת בגובה של 3,050 מטר, ומהווה מקום מצוין להתאקלמות לגובה לפני היציאה לטרקים.

“הטרק ללגונה 69 היה אחד הימים היפים ביותר בטיול שלי בדרום אמריקה,” משתפת נועה, מטיילת בת 27. “האגם בצבע הטורקיז העז שלו, מוקף בפסגות מושלגות, נראה כמו משהו מסרט פנטזיה. אמנם הטרק מאתגר בגלל הגובה (הוא מגיע ל-4,600 מטר), אך הוא בר ביצוע לכל מי שמתאקלם כראוי.”

טיפ למתכננים: מומלץ לשהות בוואראז לפחות 2-3 ימים לפני היציאה לטרקים גבוהים כדי להתאקלם כראוי. אפשר להתחיל עם טרקים קלים יותר כמו לגונה וילקאקוצ’ה (Wilcacocha) לפני שעולים לגבהים גדולים יותר.

טרק קניון קולקה (Colca Canyon)

קניון קולקה, הנמצא באזור ארקיפה (Arequipa), הוא אחד הקניונים העמוקים בעולם – פי שניים מהגרנד קניון האמריקאי. הטרק בקניון מציע מסלול יפהפה היורד לעומק הקניון ועולה בחזרה, עם מראות מדהימים, מפגש עם חיי הכפר המקומיים ואפשרות לצפות בקונדורים האדירים.

הטרק המלא אורך בדרך כלל שלושה ימים ומתחיל בכפר קבנקונדה (Cabanaconde). ביום הראשון יורדים לתחתית הקניון, ביום השני משלבים מנוחה באואזיס הירוק של סנגאי (Sangalle), וביום השלישי עולים בחזרה במעלה הצוק. הטרק מאתגר בעיקר בגלל העלייה החדה ביום האחרון.

“העלייה האחרונה מתחתית הקניון חזרה למעלה הייתה ללא ספק אחד האתגרים הפיזיים הגדולים של הטיול,” מספר אלון, מטייל בן 30. “אבל המראה של הקונדורים מרחפים בגובה העיניים, התרבות המקומית העשירה והנופים הדרמטיים הופכים את המאמץ לשווה לחלוטין.”

הכנות לקראת טרקים בפרו

טרק מוצלח בפרו מתחיל הרבה לפני שאתם דורכים על השביל. תכנון נכון והכנות מתאימות יכולים להפוך את החוויה מאתגרת לנעימה, במיוחד כשמדובר בטרקים בגבהים שפרו מפורסמת בהם.

התאקלמות לגובה

מחלת גבהים (Soroche בספרדית) היא אחד האתגרים המרכזיים בטרקים רבים בפרו. פרו היא מדינה הררית, וטרקים רבים עוברים בגבהים של 4,000 מטר ומעלה, גובה שיכול לגרום לתסמינים משמעותיים למי שלא התאקלם כראוי.

התאקלמות נכונה כוללת עלייה הדרגתית בגובה. אם אתם מתכננים טרק בגובה, מומלץ להגיע תחילה לערים בגובה בינוני כמו ארקיפה (2,335 מטר) או לימה (154 מטר) לפני שממשיכים לערים גבוהות יותר כמו קוסקו (3,400 מטר) או וואראז (3,050 מטר).

“טעות גדולה שאני רואה שמטיילים עושים היא לטוס ישירות מלימה לקוסקו ולצאת לשביל האינקה יום-יומיים אחר כך,” מסביר דן, מדריך טיולים ותיק בפרו. “זו מתכון בטוח למחלת גבהים. הקדישו לפחות 48 שעות להסתגלות, שתו הרבה מים והימנעו מאלכוהול ומאמץ יתר בימים הראשונים.”

טיפים להתמודדות עם גבהים:

  • שתו הרבה מים – לפחות 3 ליטרים ביום
  • אכלו ארוחות קלות וקטנות
  • הימנעו מאלכוהול בימים הראשונים
  • שקלו לקחת תרופות כמו Diamox (אצטזולאמיד) לאחר התייעצות עם רופא
  • תה עלי קוקה (Coca tea) הוא משקה מסורתי אנדיני שנחשב למסייע בהתאקלמות

ציוד חיוני לטרקים בפרו

הציוד שתצטרכו לטרקים בפרו תלוי באופי הטרק, באורכו ובעונת השנה. עם זאת, יש כמה פריטים בסיסיים שכדאי לכל מטייל להביא:

  • נעלי הליכה – הפריט החשוב ביותר. ודאו שיש לכם נעליים נוחות ושהתרגלתם אליהן לפני הטרק
  • ביגוד בשיטת השכבות – הטמפרטורות יכולות להשתנות דרמטית בין יום ללילה ובין גבהים שונים
  • מעיל רוח/גשם – במיוחד בעונת הגשמים (נובמבר-אפריל)
  • כובע רחב שוליים – להגנה מהשמש החזקה בגבהים
  • קרם הגנה – פקטור 50+ לפחות
  • בקבוק מים – או שקית שתייה (הידרציה חיונית בגובה)
  • תרופות אישיות – כולל תרופות למחלת גבהים אם צריך
  • פנס ראש – חיוני לטרקים ארוכים עם לינת שטח
  • תיק גב יומי – גם אם תשכרו סבל לציוד הכבד, תצטרכו תיק קטן לחפצים אישיים

“אל תחסכו בציוד איכותי, במיוחד בנעליים וביגוד,” ממליצה לי, מטיילת ותיקה. “יש מי שחושב שאפשר להגיע לפרו ולקנות הכל שם, אבל הציוד האיכותי שתמצאו בלימה ובערים המרכזיות יהיה בדרך כלל יקר יותר מאשר בישראל או בארה”ב, ולא תמיד תמצאו את כל המידות.”

עונות מומלצות לטרקים

בפרו יש שתי עונות עיקריות: עונה יבשה (מאי-אוקטובר) ועונה גשומה (נובמבר-אפריל). העונה היבשה היא בדרך כלל העונה המומלצת לטרקים, במיוחד לטרקים ארוכים באזורים כמו קוסקו או וואראז.

לעומת זאת, אזורי החוף סביב לימה חווים תופעה הפוכה – בחודשים יוני-ספטמבר חופי לימה מכוסים לעתים קרובות בערפל (הנקרא “גארואה” – Garúa), בעוד שבחודשי הקיץ (דצמבר-מרץ) מזג האוויר בדרך כלל נעים וחמים.

המלצות לפי אזורים:

  • קוסקו ושביל האינקה – הזמן הטוב ביותר הוא מאי-ספטמבר, כאשר יוני-אוגוסט הם החודשים העמוסים ביותר. אפריל ואוקטובר הם חודשי מעבר שיכולים להיות טובים גם כן.
  • וואראז וקורדיירה בלנקה – העונה היבשה (מאי-ספטמבר) היא האידיאלית. בינואר-מרץ הגשמים יכולים להפוך את השבילים למסוכנים.
  • קניון קולקה – ניתן לטייל כל השנה, אך העונה היבשה (מאי-אוקטובר) מציעה את התנאים הטובים ביותר, במיוחד לצפייה בקונדורים.
  • אזור לימה – לטרקים קרוב לחוף, כדאי דווקא להעדיף את החודשים דצמבר-אפריל, כאשר השמיים בהירים יותר.

“אפריל הוא חודש מצוין לשביל האינקה,” חולקת עמנו יעל, שטיילה בפרו מספר פעמים. “זהו החודש הראשון אחרי עונת הגשמים, הכל ירוק ופורח, ויש פחות מטיילים בשביל. אמנם יש סיכוי לגשם מדי פעם, אבל האווירה ומיעוט התיירים שווים את הסיכון.”

אופציות לינה ותחבורה לטרקים בפרו

לינה בטרקים ובמקומות היציאה אליהם

אופציות הלינה בטרקים בפרו מגוונות, החל מאוהלים בשטח ועד לאכסניות ומלונות בכפרים לאורך המסלול. סוג הלינה תלוי בעיקר בסוג הטרק ובאזור הגיאוגרפי.

בטרקים מאורגנים כמו שביל האינקה, הלינה היא בדרך כלל באוהלים שמספקת חברת הטיולים. צוות הטיול אחראי להקמת האוהלים, הכנת הארוחות ופירוק המחנה בבוקר. למרות שזו לינה בשטח, חברות רבות מציעות שירות ברמה גבוהה, כולל מזרנים נוחים, אוהלי אוכל משותפים ואפילו אוהלים ייעודיים לשירותים.

בטרקים עצמאיים באזורים כמו וואראז וקורדיירה בלנקה, יש אפשרויות מגוונות יותר. באזורים מרוחקים יותר תצטרכו לישון באוהל, אך במסלולים פופולריים תמצאו לעתים אכסניות כפריות פשוטות (המכונות “refugios”) שמציעות מיטה ולעתים גם ארוחות. למשל, בטרק ללגונה 69, רוב המטיילים חוזרים להלון בוואראז, שכן זהו טרק יומי.

“בטרק סנטה קרוז בקורדיירה בלנקה ישנתי באוהל ששכרתי בוואראז,” מספר גיל, שטייל בפרו לבד. “היו מקומות מסודרים לקמפינג עם שירותים בסיסיים. בערים כמו וואראז יש אכסניות רבות מצוינות במחירים נוחים, כ-20-30 סול ללילה (כ-20-30 שקלים) למיטה בחדר משותף.”

בערים המרכזיות כמו לימה, קוסקו או וואראז, תמצאו מגוון רחב של אפשרויות לינה – מאכסניות נוער זולות ועד מלונות יוקרה. לרוב המטיילים הישראלים, האכסניות ובתי המלון הפשוטים יותר מציעים את התמורה הטובה ביותר למחיר.

המלצות לאכסניות פופולריות:

  • בלימה: Pariwana Hostel במירפלורס או Kokopelli Hostel בבארנקו – שתיהן אכסניות מעולות עם אווירה חברתית ומיקום מצוין.
  • בקוסקו: Kokopelli Cusco או Wild Rover – אכסניות חברתיות במיקום מרכזי.
  • בוואראז: Olaza’s Guesthouse או Caroline Lodging – אכסניות ביתיות עם צוות מסייע בתכנון טרקים.

תחבורה למסלולים ובין יעדים מרכזיים

פרו מציעה מגוון אפשרויות תחבורה, מאוטובוסים מקומיים ועד שירותי הסעות מאורגנות וטיסות פנים. התחבורה הציבורית זולה אך לעתים לא נוחה, בעוד שירותי התיירים נוחים יותר אך יקרים בהתאם.

אוטובוסים בין-עירוניים: זו האפשרות הנפוצה ביותר בקרב מטיילים. חברות כמו Cruz del Sur, Oltursa ו-Movil Tours מציעות שירות ברמה גבוהה יחסית עם אוטובוסים נוחים ולעתים אף ארוחות. הנסיעה מלימה לקוסקו אורכת כ-21 שעות, אך היא נופית וחוסכת כסף רב בהשוואה לטיסה.

טיסות פנים: לחוסכים בזמן, טיסות פנים הן אופציה טובה. חברות כמו LATAM, Sky Airline ו-Viva Air מציעות טיסות יומיות בין היעדים המרכזיים. טיסה מלימה לקוסקו אורכת כשעה וחצי בלבד, אך בדרך כלל יקרה פי 3-4 מנסיעה באוטובוס.

מיניבוסים ושירותי הסעות: למקומות מרוחקים יותר או לנקודות התחלה של טרקים, יש לעתים קרובות מיניבוסים או שירותי הסעות מאורגנים. למשל, מוואראז ללגונה 69 יש הסעות יומיות המותאמות לשעות הטרק.

“ההגעה לנקודת ההתחלה של טרק סנטה קרוז הייתה חוויה בפני עצמה,” מספר עידו, מטייל בן 29. “נסענו במיניבוס מוואראז שעבר בדרכים מפותלות עם נופים מדהימים. המלצה: קחו כדור נגד בחילות לנסיעות הארוכות בהרים – הכבישים מפותלים מאוד.”

שיתוף נסיעות: פלטפורמות כמו קבוצות פייסבוק של מטיילים ישראלים בפרו הן מקור מצוין למציאת שותפים לנסיעות במונית או להשכרת רכב.

חוויות קולינריות ותרבותיות בטרקים

טרק בפרו הוא הרבה יותר מחוויה טבעית – זו הזדמנות ייחודית לטעום את המטבח המקומי ולהכיר את התרבות העשירה של תושבי האנדים.

מטבח פרואני לאורך המסלול

המטבח הפרואני נחשב לאחד המגוונים והמעניינים בעולם, וגם במהלך הטרקים תוכלו ליהנות ממנו. בטרקים מאורגנים, הטבחים המלווים מכינים לעתים קרובות ארוחות מלאות ומפתיעות בתנאי שטח.

“הייתי בהלם מאיכות האוכל בשביל האינקה,” משתפת סיגל, מטיילת בת 32. “הטבח הכין לנו בבוקר השלישי פנקייקים עם פירות טריים, בצהריים אכלנו קווינואה ברוטב עם ירקות מקומיים, ובערב היתה תוספת אפילו הפתעת עוגה ליום הולדת של אחד המטיילים!”

מאכלים פרואניים מסורתיים שכדאי לנסות במהלך הטרק או בישובים לאורכו:

  • צ’יצ’ה מוראדה (Chicha Morada) – משקה מסורתי מתירס סגול, קינמון ופירות יבשים
  • פאפאס א לה הואנקאינה (Papas a la Huancaína) – תפוחי אדמה ברוטב גבינה וצ’ילי צהוב
  • מאטה דה קוקה (Mate de Coca) – תה עלי קוקה, המסייע בהתאקלמות לגובה
  • רוקוטו רייאנו (Rocoto Relleno) – פלפל חריף ממולא בבשר וגבינה
  • אנטיקוצ’וס (Anticuchos) – שיפודי לב בקר מתובלים ברוטב אחי (aji) חריף

בכפרים קטנים לאורך מסלולי הטרקים, תוכלו לעתים קרובות למצוא דוכני אוכל פשוטים (מכונים “chicherias”) המגישים מרקים מזינים ומאכלים מקומיים. הקפידו לבחור מקומות נקיים ולהתייעץ עם מדריכים מקומיים לגבי אמינותם.

מפגשים עם תרבות מקומית

פרו היא מדינה עם מגוון תרבותי עשיר, וטרקים רבים עוברים דרך כפרים מסורתיים ומאפשרים מפגש בלתי אמצעי עם תושבי המקום. במיוחד באזורי הרים מרוחקים, תוכלו לפגוש קהילות שממשיכות לחיות בדרכים מסורתיות, דוברות שפות ילידיות כמו קצ’ואה (Quechua) או איימרה (Aymara).

“בטרק לארס (Lares) פגשנו משפחה מקומית שהזמינה אותנו לביתם ולימדה אותנו איך הם צובעים צמר בצבעים טבעיים,” מספר אריאל. “ראינו ילדים רועים עדרי אלפקות וזקנות אורגות בגדים צבעוניים. זו חוויה שאי אפשר לקבל בשום מוזיאון או סיור מאורגן בעיר.”

טיפים למפגש מכבד עם תושבים מקומיים:

  • בקשו רשות לפני צילום – אנשים רבים באזורים מסורתיים אינם אוהבים להיות מצולמים
  • למדו כמה מילות יסוד בספרדית או קצ’ואה – “שלום” (Hola / Allianchu), “תודה” (Gracias / Sulpayki)
  • כבדו מנהגים מקומיים – לבשו ביגוד צנוע כשמבקרים בכפרים מסורתיים
  • קנו מוצרים מקומיים – תמיכה בכלכלה המקומית מוערכת מאוד
  • התייחסו בכבוד לאמונות ולטקסים מקומיים – לעתים תיתקלו בטקסים לאמא אדמה (Pachamama) ומנהגים מסורתיים אחרים

“שווה להקדיש זמן לשיחה עם המקומיים,” מציע רותם, מטייל בפרו. “גם אם הספרדית שלכם בסיסית, הם יעריכו את המאמץ. יש סיפורים מדהימים שאפשר לשמוע מאנשים שחיים באזורים האלה במשך דורות.”

טיפים אחרונים ומידע שימושי לפני היציאה לדרך

לפני שאתם יוצאים למסע הטרקים בפרו, הנה כמה טיפים אחרונים וחתיכות מידע חיוניות שיכולות לעשות את ההבדל בין חוויה טובה לחוויה מושלמת.

בטיחות ובריאות

פרו היא יעד בטוח יחסית למטיילים, אך כמו בכל מקום, יש לנקוט באמצעי זהירות בסיסיים:

  • ביטוח נסיעות – חיוני, במיוחד כזה המכסה פעילות בגבהים וחילוץ במקרה הצורך
  • גיבוי מסמכים – שמרו עותקים דיגיטליים של דרכון, ביטוח וכרטיסי אשראי
  • תרופות בסיסיות – הכינו ערכת עזרה ראשונה עם תרופות למחלת גבהים, כאבי בטן ושלשולים
  • זהירות ממי ברז – שתו מים מבקבוקים או מים שעברו טיהור
  • הימנעו מאכילת ירקות לא מבושלים או פירות לא קלופים בעיקר באזורים מבודדים

“לפני הטיול, ביקרתי במרפאת מטיילים וקיבלתי חיסונים המומלצים לפרו, כולל חיסון נגד טיפוס וצהבת,” מציינת הדס, אחות במקצועה שטיילה בפרו. “בטרקים עצמם, ההידרציה חשובה ביותר, וגם להיות מוכנים לשינויי טמפרטורה קיצוניים בין יום ולילה.”

תקשורת וחיבור לאינטרנט

בערים מרכזיות כמו לימה וקוסקו, תמצאו רשת סלולרית טובה ו-WiFi במרבית בתי המלון והאכסניות. אולם, בטרקים מרוחקים ובאזורי הרים, הקליטה מוגבלת מאוד או לא קיימת כלל.

אפשרויות תקשורת:

  • סים מקומי – חברות כמו Claro או Movistar מציעות חבילות סבירות למטיילים
  • אפליקציות – הורידו מפות ומידע מראש לשימוש במצב לא מקוון
  • מכשירי GPS – שקלו להביא מכשיר GPS לטרקים מרוחקים או לשכור כזה
  • ספר מסלולים – גיבוי אנלוגי תמיד שימושי כשהבטריות נגמרות

“הורדתי את אפליקציית Maps.me עם כל המפות של פרו לפני הטיול,” מספר יובל, מטייל טכנולוגי. “זה הציל אותי כמה פעמים כשהייתי באזורים ללא קליטה. בנוסף, הבאתי סוללה חיצונית גדולה לטעינת הטלפון במהלך הטרקים הארוכים.”

תקציב ועלויות

פרו נחשבת ליעד יחסית זול למטיילים, אך טרקים מאורגנים יכולים להיות יקרים למדי. הנה הערכה כללית של עלויות:

עלויות טרקים מאורגנים:

  • שביל האינקה הקלאסי (4 ימים) – 500-800 דולר אמריקאי
  • טרק סאלקנטיי – 300-500 דולר
  • טרק הוואיהואש (8-12 ימים) – 600-1000 דולר
  • טרק לגונה 69 (יום אחד) – 30-50 דולר

עלויות יומיות בערים:

  • אכסניה (מיטה בחדר משותף) – 20-40 סול (כ-20-40 שקלים)
  • חדר זוגי בסיסי – 70-150 סול
  • ארוחה במסעדה מקומית (menu del día) – 10-25 סול
  • נסיעה באוטובוס עירוני – 1-2 סול
  • טיסה פנימית (לימה-קוסקו) – 100-200 דולר (תלוי בעונה)

“בתור מטייל בתקציב, הצלחתי להסתדר עם כ-30-40 דולר ליום בממוצע, כולל לינה, אוכל ותחבורה,” משתף תומר, מטייל בן 24. “אבל טרקים מאורגנים כמו שביל האינקה דורשים תקציב נפרד. בצד השני, טרקים עצמאיים כמו אלה באזור וואראז יכולים להיות הרבה יותר זולים אם אתה מביא את הציוד שלך ולא צריך מדריך.”

היתרון הגדול של פרו הוא המגוון – יש אפשרויות לכל תקציב, החל מטרקים עצמאיים זולים ועד לחוויות מפנקות בהובלת מדריכים מקצועיים.

שאלות נפוצות (FAQ) על טרקים בלימה פרו

האם ניתן לעשות טרקים באזור לימה ליום אחד?

כן, ישנם כמה אפשרויות מצוינות לטרקים של יום אחד מלימה. הבולטים ביניהם כוללים את שמורת לומאס דה לאצ’אי (Lomas de Lachay) בצפון לימה, המציעה הליכה בנוף ייחודי של ערפל חופי, וכן את אזור פצ’אקמק (Pachacámac) בדרום העיר, המשלב ארכיאולוגיה וטבע. בעונות מסוימות (יוני-נובמבר) אפשר גם לטייל בלומאס דה לורין (Lomas de Lurín), שטחי יער עונתיים הנוצרים מלחות הערפל החופי.

מתי העונה הטובה ביותר לטרקים בפרו?

העונה היבשה, בין מאי לספטמבר, היא בדרך כלל הזמן האידיאלי לטרקים ברוב אזורי פרו, במיוחד באזורים ההרריים כמו קוסקו או וואראז. בתקופה זו השמיים בהירים, הסיכוי לגשם נמוך והטמפרטורות נעימות ביום (אם כי קרות בלילה). יוני, יולי ואוגוסט הם גם חודשי השיא מבחינת תיירות, לכן כדאי להזמין מקומות מראש, במיוחד לשביל האינקה. לאזורי החוף סביב לימה, דווקא החודשים דצמבר-אפריל נחשבים לטובים יותר, שכן אז האוויר בהיר יותר.

האם צריך מדריך לטרקים בפרו?

תלוי במסלול. בשביל האינקה המקורי חובה לקחת מדריך מורשה וללכת במסגרת קבוצה מאורגנת. גם בטרקים מאתגרים כמו הוואיהואש (Huayhuash), רוב המטיילים בוחרים במדריך מקומי, לפחות בפעם הראשונה, בגלל המורכבות של המסלול והתנאים. לעומת זאת, מסלולים רבים באזור וואראז, כמו הטרק ללגונה 69 או לגונה פארון (Laguna Parón), מסומנים היטב ואפשר לעשותם ללא מדריך אם יש לכם ניסיון הליכה בשטח. טרקים קצרים בסביבות לימה ניתן לעשות בקלות באופן עצמאי.

מה לעשות אם מפתחים מחלת גבהים?

אם אתם חווים סימפטומים של מחלת גבהים (כאבי ראש, בחילות, סחרחורות, חולשה), הצעד הראשון הוא להפסיק לעלות ואף לרדת אם אפשר. הקפידו על מנוחה, שתייה מרובה ואכילה קלה. תה עלי קוקה (Mate de Coca) נחשב לעזרה מסורתית. לסימפטומים קלים אפשר לקחת אקמול או אדוויל. אם הסימפטומים חמורים או לא משתפרים, יש לבקש עזרה רפואית. בבתי מרקחת בפרו מוכרים חמצן בבקבוקים קטנים לסיוע ראשוני, ובמרבית הערים הגבוהות יש קליניקות המכירות את הבעיה ויכולות לעזור. זכרו כי מחלת גבהים יכולה להיות מסוכנת ולא כדאי להמשיך בטרק אם הסימפטומים חמורים.

כמה עולה טרק לשביל האינקה?

טרק שביל האינקה המקורי (4 ימים/3 לילות) עולה בין 500 ל-800 דולר אמריקאי לאדם, תלוי בחברה, ברמת השירות ובעונה. המחיר בדרך כלל כולל: מדריך מוסמך, כניסה לשביל ולמאצ’ו פיצ’ו, סבלים, כל הציוד הקבוצתי (אוהלים, ציוד בישול), ארוחות, ונסיעה ברכבת חזרה לקוסקו. אלטרנטיבות כמו שביל סאלקנטיי (Salkantay) או לארס (Lares) זולות יותר, בין 300-500 דולר לאדם. שימו לב שבעונת השיא (יוני-אוגוסט) המחירים גבוהים יותר, ויש להזמין מראש לפחות 3-6 חודשים מראש שכן מספר המטיילים מוגבל ל-500 ליום (כולל צוות).

האם ניתן לשכור ציוד טרקים בלימה או בערים אחרות בפרו?

כן, בהחלט אפשר לשכור ציוד טרקים בערים המרכזיות בפרו. בלימה, בעיקר ברובע מירפלורס (Miraflores), יש חנויות המשכירות ציוד כמו אוהלים, שקי שינה ומקלות הליכה. בקוסקו ובוואראז, שהן נקודות מוצא לטרקים פופולריים, השכרת ציוד נפוצה אף יותר, עם חנויות רבות המציעות ציוד באיכויות שונות. עם זאת, פריטים אישיים כמו נעלי הליכה מומלץ להביא מהבית כשהן כבר “מורגלות” לרגליכם, שכן נעליים חדשות עלולות לגרום לשפשפות. ציוד טכני כמו בגדי הליכה, כפפות ומעילים גם מומלץ להביא מהארץ שכן האיכות עשויה להיות טובה יותר והמחיר לעתים נמוך יותר.

כמה ימים כדאי להקדיש לטרקים במסגרת טיול כללי בפרו?

בטיול ממוצע של 3 שבועות בפרו, מומלץ להקדיש לפחות 7-10 ימים לטרקים. ניתן לחלק אותם בין טרק ארוך אחד (כמו שביל האינקה – 4 ימים, או סנטה קרוז בקורדיירה בלנקה – 4-5 ימים) ומספר טרקים קצרים יותר של יום-יומיים. זה מאפשר לחוות מגוון של נופים ואזורים. חשוב לקחת בחשבון גם זמן להתאקלמות לגובה (2-3 ימים) לפני טרקים גבוהים, וכן מספר ימים של מנוחה בין טרקים מאתגרים. בטיול של חודש, ניתן להקדיש עד 14 ימים למסלולי הליכה, כולל טרקים ארוכים יותר כמו הוואיהואש (10-12 ימים).

איזה מסלולי טרק מומלצים למתחילים בפרו?

למטיילים ללא ניסיון רב בטרקים, מומלץ להתחיל עם מסלולים קלים יותר כמו:

  • הטרק ללגונה וילקאקוצ’ה (Wilcacocha) ליד וואראז – טרק יומי קל יחסית המסתיים באגם יפהפה עם נוף לרכס הלבן (קורדיירה בלנקה)
  • שביל האינקה הקצר (Inca Trail Short Version) – גרסה של יומיים במקום ארבעה, עם פחות עליות ויותר זמן להתאקלם
  • טרק עמק הקדוש (Sacred Valley) ליד קוסקו – מסלולים קצרים באזור בגובה בינוני, עם אפשרות לישון בכפרים במקום באוהלים
  • לומאס דה לאצ’אי (Lomas de Lachay) ליד לימה – מסלול קל ונגיש של מספר שעות

מומלץ גם להתחיל עם טרקים מאורגנים הכוללים מדריך, נשיאת ציוד על ידי סבלים וארוחות מוכנות, כך שתוכלו להתמקד בהליכה עצמה ולהתרגל לתנאים בהדרגה.

לסיכום, פרו היא גן עדן למטיילים רגליים, עם מגוון עצום של טרקים המתאימים לכל רמה ולכל העדפה. החל במסלולים קלים ליד לימה, דרך הטרקים ההיסטוריים לאתרים עתיקים, ועד לטרקים אלפיניים מאתגרים בהרי האנדים – פרו מציעה חוויה בלתי נשכחת לאוהבי טבע, הרפתקנים וחובבי תרבויות.

השילוב של נופים דרמטיים, היסטוריה עשירה ומפגש עם תושבי המקום הופך את הטרקים בפרו לחוויה שהיא הרבה מעבר לפעילות פיזית – זוהי צלילה אל לב התרבות והטבע של אחת המדינות המרתקות בעולם. בין אם אתם מחפשים את האתגר של כיבוש פסגות גבוהות, או את השקט של הליכה ביערות עננים קסומים, פרו מחכה לכם עם שבילים שיובילו אתכם אל מסע של גילוי עצמי ומפגש עם עולם חדש.

מקורות נוספים:

כתיבת תגובה