טרקים בריו דה ז’ניירו ברזיל: המדריך המקיף למטייל העצמאי
ריו דה ז’ניירו (Rio de Janeiro), העיר הקסומה של ברזיל, מפורסמת בחופיה המרהיבים, בתרבות העשירה שלה, בקרנבל הצבעוני ובכדורגל. אך מעבר לכל אלו, העיר מציעה מגוון רחב של טרקים ומסלולי הליכה מרהיבים המשלבים טבע עוצר נשימה, נופים פנורמיים ואתגרים פיזיים. השילוב בין הרים, יערות ואוקיינוס הופך את ריו לגן עדן למטיילים המחפשים הרפתקאות. במדריך המקיף הזה נסקור את מיטב הטרקים בריו דה ז’ניירו, טיפים חשובים לטיול בטוח, ציוד מומלץ, והמלצות שיעזרו לכם להפיק את המירב מהביקור בעיר המדהימה הזו.
למה ריו דה ז’ניירו היא יעד מושלם לטרקים?
ריו דה ז’ניירו היא אחת הערים הייחודיות בעולם, שמציעה שילוב נדיר בין עיר מטרופולין תוססת לבין טבע פראי ומגוון. בעוד שרוב הערים הגדולות בעולם מציעות בעיקר אטרקציות אורבניות, בריו ניתן לעבור בקלות מחוף קופקבנה התוסס אל תוך יער טרופי עבות תוך זמן קצר. זהו המקום היחיד בעולם שבו ניתן למצוא יער גשם טרופי בתוך גבולות העיר, היער האטלנטי (Mata Atlântica) העשיר במגוון ביולוגי ייחודי.
הטופוגרפיה המיוחדת של העיר, המוקפת הרים, גבעות, איים וים, יוצרת אינספור אפשרויות לטרקים ברמות שונות. המסלולים מציעים נקודות תצפית מרהיבות על העיר, החופים, והלגונות. חלקם מתאימים למתחילים וניתן לבצעם בשעות ספורות, בעוד שאחרים מאתגרים יותר ומחייבים ניסיון קודם בטיפוס והליכה בתנאי שטח.
בנוסף לכל אלו, ריו היא עיר בטוחה יחסית למטיילים, עם תשתית תיירותית מפותחת, שירותי הדרכה, ותחבורה ציבורית סבירה המאפשרת גישה נוחה לנקודות התחלה של רבים מהטרקים. האקלים הטרופי מאפשר טיולים לאורך כל השנה, אם כי יש לקחת בחשבון את עונת הגשמים והחום הכבד בחודשים מסוימים.
הטרקים המומלצים ביותר בריו דה ז’ניירו
טרק הר הסוכר (Pão de Açúcar)
הר הסוכר הוא אחד מסמליה הבולטים של ריו, ולצד הרכבל המפורסם המוביל לפסגה, קיים גם מסלול הליכה מרהיב שמעטים מהתיירים מכירים. המסלול מתחיל בשכונת אורקה (Urca) ועולה אל הפסגה הראשונה – מורו דה אורקה (Morro da Urca). זהו מסלול באורך בינוני של כ-2 קילומטרים לכיוון אחד, עם עלייה מתונה יחסית, שמתאים גם למטיילים בכושר בינוני.
המסלול עובר בתוך יער טרופי מוצל ומציע נקודות תצפית מדהימות לאורכו. לאחר שמגיעים למורו דה אורקה, ניתן להמשיך במסלול מאתגר יותר הכולל טיפוס בסלעים אל פסגת הר הסוכר עצמו, אך זהו כבר מסלול המיועד למטפסים מנוסים עם ציוד מתאים. לחלופין, ניתן לקחת את הרכבל מהתחנה האמצעית אל הפסגה.
“הטרק לפסגה הראשונה של הר הסוכר היה החוויה הטובה ביותר שלי בריו. להגיע ברגל, בעוד רוב התיירים לוקחים את הרכבל, נתן לי הרגשה של הישג והתחברות אמיתית עם הנוף. השקיעה מהפסגה היא חוויה שאי אפשר לתאר במילים.” – יואב, מטייל ישראלי
זמן מומלץ: 2-3 שעות לעלייה וירידה מהפסגה הראשונה
רמת קושי: בינונית
ציוד חיוני: נעלי הליכה, מים, כובע, קרם הגנה
טיפ מקומי: התחילו את הטרק בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים המאוחרות כדי להימנע מהחום הכבד. הגעה לפסגה לקראת השקיעה מספקת נופים מרהיבים במיוחד
טרק הקורקובדו (Corcovado)
פסל ישו הגואל (Cristo Redentor) הניצב על פסגת הר הקורקובדו הוא ללא ספק האייקון המפורסם ביותר של ריו דה ז’ניירו. בעוד שרוב התיירים מגיעים לפסגה באמצעות הרכבת או מיניבוסים, ישנו מסלול הליכה מאתגר ומתגמל מאוד שמוביל אל הפסגה דרך יער טרופי עבות.
המסלול מתחיל בשכונת פארקה לאז’י (Parque Lage), גן בוטני קסום שכשלעצמו מהווה אטרקציה מעניינת. משם, המסלול עולה בתלילות דרך היער האטלנטי של פארק הטיז’וקה (Tijuca). זהו מסלול אתגרי הכולל עליות תלולות, מדרגות ושבילים לא סלולים, אך הנוף לאורך הדרך והתגמול בסופו שווים כל טיפת זיעה.
כשמגיעים לפסגה, המטיילים מתגמלים בנוף פנורמי מדהים של העיר ובביקור באתר פסל ישו הגואל המפורסם. אני ממליץ בחום להביא מספיק מים (לפחות 2 ליטר לאדם) וחטיפים אנרגטיים, שכן המסלול ארוך ומאתגר. חשוב לציין כי אין מקורות מים לאורך המסלול, והטמפרטורות בריו יכולות להיות גבוהות מאוד, במיוחד בחודשי הקיץ (דצמבר-מרץ).
זמן מומלץ: 3-4 שעות לעליה (תלוי בקצב האישי)
רמת קושי: גבוהה
ציוד חיוני: נעלי הליכה טובות, מים בשפע, חטיפים אנרגטיים, כובע, קרם הגנה
טיפ ייחודי: התחילו את הטרק מוקדם בבוקר (לא יאוחר מ-7:00) כדי להימנע מהחום וגם מהצורך לרדת בחשכה. בנוסף, כך תוכלו להגיע לפסגה לפני המוני התיירים שמגיעים ברכבת
טרק פדרה בוניטה (Pedra Bonita)
פדרה בוניטה, או “הסלע היפה”, הוא אחד הטרקים המומלצים ביותר למטיילים המחפשים חוויה מרהיבה בקושי בינוני. זהו מסלול קצר יחסית (כ-40 דקות עד שעה של עליה), אשר מתאים גם למי שאינו בכושר מעולה. הייחודיות של המסלול הזה היא התצפית המדהימה על חופי ברה (Barra) וריקוניו (Recreio), וכן על רכס פדרה דה גאבאה (Pedra da Gávea) המרשים.
המסלול מתחיל בשער הכניסה של פארק טיז’וקה באזור סאו קונראדו (São Conrado). השביל מוצל ברובו, מה שהופך את הטרק לנעים גם בימים חמים. לאורך המסלול ניתן להבחין בציפורים צבעוניות וחיות בר קטנות אופייניות ליער האטלנטי.
פדרה בוניטה משמשת גם כנקודת המראה לגלישנים (מצנחי רחיפה), וצפייה בהם ממריאים מהצוק היא חוויה בפני עצמה. אם יש לכם רוח הרפתקנית, תוכלו אפילו להצטרף לטיסה בתנדם (עם מדריך), חוויה שתספק לכם מבט עוצר נשימה על ריו מזווית אחרת לגמרי.
זמן מומלץ: 2-3 שעות לכל המסלול, כולל זמן בפסגה
רמת קושי: קלה-בינונית
ציוד חיוני: נעלי הליכה, מים, כובע
טיפ מיוחד: בבקרים רבים בריו יש ערפל שמכסה חלק מהנוף. אם אתם רוצים תצפית נקייה, נסו להגיע לפסגה אחרי 10:00 בבוקר, כשהערפל מתפזר.
טרק פדרה דה גאבאה (Pedra da Gávea)
פדרה דה גאבאה הוא ללא ספק אחד הטרקים המאתגרים והמתגמלים ביותר בריו דה ז’ניירו. סלע ענק זה, המתנשא לגובה של 844 מטרים מעל פני הים, מציע למטיילים הרפתקה של ממש ונופים עוצרי נשימה מפסגתו. זהו טרק שמיועד למטיילים מנוסים ובעלי כושר גופני טוב, שכן הוא כולל טיפוס טכני בחלק האחרון שלו.
המסלול מתחיל באזור בארה דה טיז’וקה (Barra da Tijuca) ועובר דרך יער עבות, שבילים סלעיים ומדרונות תלולים. החלק המאתגר ביותר במסלול הוא ה”קמינו דאס פדראס” (Caminho das Pedras), מעבר צר בין סלעים שדורש טיפוס באמצעות הידיים. רבים מהמטיילים בוחרים לטפס עם מדריך מקומי וציוד טיפוס בסיסי כמו חבל אבטחה, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שלהם במסלול זה.
“הטיפוס לפדרה דה גאבאה היה נקודת השיא של טיולי בברזיל. האתגר הפיזי, הפחד ברגעי הטיפוס, והתחושה המדהימה בפסגה – כל אלה יצרו חוויה בלתי נשכחת. אבל אל תזלזלו במסלול הזה – לכו רק עם מדריך ובתנאי מזג אוויר טובים.” – רון, מטייל ישראלי
מהפסגה נפרס מראה פנורמי מדהים של ריו דה ז’ניירו, כולל הר הסוכר, הקורקובדו, חופי ברה והלגונה. בימים בהירים ניתן לראות אפילו את האיים המרוחקים במפרץ גואנברה.
זמן מומלץ: 6-8 שעות לכל המסלול (הלוך ושוב)
רמת קושי: גבוהה מאוד
ציוד חיוני: נעלי הליכה איכותיות, 2-3 ליטר מים לאדם, מזון אנרגטי, כפפות לטיפוס (מומלץ), קרם הגנה
טיפ חשוב: לעולם אל תנסו לטפס לפדרה דה גאבאה בזמן גשם או לאחר גשם, הסלעים הופכים חלקים מאוד ומסוכנים. בנוסף, מומלץ מאוד להשכיר מדריך מקומי להובלת הטיפוס.
מסלול דוס אירמאוס (Dois Irmãos)
פסגת דוס אירמאוס (“שני האחים”) מציעה את אחת התצפיות המרשימות ביותר על ריו דה ז’ניירו, במיוחד על חופי איפנמה וקופקבנה המפורסמים. זהו מסלול יחסית קצר אך תלול, שמתחיל בפאבלה (שכונת עוני) ויאדיגל (Vidigal).
המסלול מתחיל בעליה ברחובות הפאבלה, עד לנקודת תחילת השביל. ניתן גם לעלות במונית עד לנקודת התחלת הטרק. משם, השביל עולה בתלילות אל הפסגה, אך הוא מסומן היטב ואינו טכני במיוחד. חלקו העליון של המסלול חשוף, ללא צל, לכן מומלץ להביא הגנה מהשמש.
בגלל המיקום הייחודי של ההר, התצפית מפסגתו מאפשרת ראייה פנורמית של כל האזורים המרכזיים בריו – מזאפאטירו (Leblon) וחוף איפנמה בצפון, דרך לגונת רודריגו דה פרייטס ועד הר הסוכר והקורקובדו. זוהי גם נקודה מצוינת לצילום.
זמן מומלץ: 3-4 שעות לכל המסלול
רמת קושי: בינונית
ציוד חיוני: נעלי הליכה, מים, כובע, קרם הגנה
טיפ בטיחותי: אף שהפאבלה ויאדיגל נחשבת לאחת הבטוחות יותר לתיירים בריו, מומלץ לעלות לנקודת תחילת הטרק בקבוצה או עם מדריך, במיוחד בפעם הראשונה. אל תציגו יותר מדי ציוד יקר ערך במהלך העלייה דרך הפאבלה.
טרק מעגלי בפארק טיז’וקה (Tijuca National Park)
פארק הטיז’וקה הוא היער האורבני הגדול בעולם, המשתרע על שטח של 39 קמ”ר ומציע מגוון רחב של מסלולי הליכה. אחד המסלולים המומלצים הוא המסלול המעגלי שעובר דרך מספר אטרקציות בפארק, כמו מפל Cascatinha ופסגת Pico da Tijuca.
המסלול מתחיל בשער הראשי של הפארק ומשלב הליכה בשבילים מסומנים, עם עצירות בנקודות עניין היסטוריות ונופיות. זהו מסלול מצוין למי שמעוניין להכיר את המגוון הביולוגי העשיר של היער האטלנטי ואת ההיסטוריה של האזור. לאורך השביל ניתן לראות קופים, טוקנים וציפורים טרופיות צבעוניות.
הפארק מציע גם מסלולים קצרים יותר לאתרים ספציפיים, כמו מסלול “Vista Chinesa” (התצפית הסינית) המציע נוף מרהיב על האזור הדרומי של ריו, או מסלול “Pedra do Telégrafo” המפורסם בתצלומי האקסטרים שלו (למרות שהוא למעשה אשליה אופטית בטוחה לחלוטין).
זמן מומלץ: 5-6 שעות למסלול המלא, ניתן לקצר בהתאם להעדפות
רמת קושי: בינונית
ציוד חיוני: נעלי הליכה, מים, חטיפים, כובע, קרם הגנה, דוחה חרקים
טיפ תרבותי: הפארק כולל גם מספר מקדשים ואתרים מהדת הקנדומבלה, דת אפרו-ברזילאית שמשלבת אמונות מערב אפריקה עם קתוליות. היו מכבדים כלפי אתרים אלה וההתנהגות המקובלת בהם.
הכנות וטיפים חשובים לטרקים בריו דה ז’ניירו
תכנון ועונות מומלצות
ריו דה ז’ניירו נמצאת באזור טרופי, עם חורף קריר (יוני-אוגוסט) וקיץ חם ולח (דצמבר-מרץ). לטרקינג בריו, התקופה המומלצת ביותר היא בין אפריל למאי או בין ספטמבר לנובמבר, כאשר מזג האוויר נוח יותר והסיכוי לגשם נמוך יותר.
חשוב לבדוק את תחזית מזג האוויר לפני היציאה לטרק. בימים גשומים, מומלץ להימנע מטרקים מאתגרים במיוחד כמו פדרה דה גאבאה, שכן השבילים נעשים חלקלקים ומסוכנים. בימי הקיץ החמים והלחים, כדאי להתחיל את הטרקים בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים המאוחרות כדי להימנע מהחום הכבד.
מרבית הטרקים בריו ניתנים לביצוע באופן עצמאי, אך לחלק מהמסלולים כמו פדרה דה גאבאה או אלו המתחילים בפאבלות, מומלץ להשכיר מדריך מקומי מטעמי בטיחות וניווט. חברות רבות בריו מציעות שירותי הדרכה במחירים סבירים, וחלקן מציעות גם שירותי איסוף מהמלון.
ציוד מומלץ לטרקים בריו
- נעלי הליכה: הכרחי לכל טרק בריו, במיוחד לאלו הכוללים מעברים סלעיים
- תרמיל: קטן עד בינוני, עם מספיק מקום למים, חטיפים, וציוד בסיסי
- בקבוקי מים: לפחות 1-2 ליטרים לאדם, או יותר במסלולים ארוכים
- כובע, משקפי שמש וקרם הגנה: השמש בריו חזקה, גם בימי החורף
- דוחה חרקים: במיוחד בטרקים ביער הטיז’וקה העבות
- מזון אנרגטי: פירות יבשים, אגוזים, חטיפי אנרגיה
- מצלמה: בשביל להנציח את הנופים המדהימים
- טלפון נייד טעון: לתקשורת חירום ולניווט (מומלץ להוריד מפות אופליין)
- מעיל דק/שכבה חמה: אפילו בימים חמים, בפסגות הגבוהות יכול להיות קריר
- כפפות: למסלולים הכוללים טיפוס או אחיזה בסלעים (פדרה דה גאבאה)
בנוסף, חשוב להשתמש באפליקציות ניווט שמציעות שימוש אופליין כמו Maps.me או AllTrails, ולהוריד את מפות האזור מראש. רשת הסלולר בריו יציבה יחסית, אך בחלקים מבודדים יותר של הטרקים עלול להיות כיסוי חלקי או ללא כיסוי כלל.
בטיחות ואבטחה במהלך טרקים
ריו דה ז’ניירו, למרות יופייה, ידועה גם באתגרי הבטיחות. רוב הטרקים עצמם בטוחים יחסית מבחינת פשיעה, אך הגישה אליהם עלולה לעבור דרך אזורים רגישים יותר. הנה כמה טיפים חשובים לשמירה על בטיחותכם:
- לא לטייל לבד: במיוחד במסלולים מרוחקים או מאתגרים
- לצאת מוקדם: רוב הטרקים כדאי לסיים לפני רדת החשכה
- להשאיר פרטי מסלול: עדכנו מישהו שאינו מצטרף לטיול לגבי המסלול שלכם ומועד החזרה המשוער
- לשאת מינימום ציוד יקר ערך: קחו רק את הדרוש לטיול
- להתייעץ עם מקומיים: לגבי בטיחות של אזורים מסוימים, במיוחד לפני טרקים שמתחילים בפאבלות
- לקחת רק את הכסף הנחוץ: סכום קטן לחירום ולתחבורה חזרה
- לכבד את התושבים המקומיים: לשמור על מרחק מבעלי חיים, ולא להיכנס לשטחים פרטיים
במקרים של פציעה או מצוקה, מספר החירום בברזיל הוא 190 למשטרה, ו-193 לכבאים ולשירותי חילוץ. במסלולים הפופולריים יותר, במיוחד בפארק טיז’וקה, יש גם נוכחות של סיירי שטח ומצילים.
“טיילנו הרבה בריו, והמפתח לחוויה חיובית הוא פשוט היגיון בריא. אל תבליטו את היותכם תיירים, תכבדו את התרבות המקומית, ותשאלו במלון לגבי אזורים שכדאי להימנע מהם. רוב הברזילאים ישמחו לעזור ולכוון אתכם למסלולים הבטוחים והיפים ביותר.” – מאיה, מדריכת טיולים ישראלית בדרום אמריקה
חוויות ייחודיות במסלולי הטרק
צפרות וטבע בטרקים של ריו
אחד היתרונות הגדולים בטרקים של ריו דה ז’ניירו הוא המפגש עם המגוון הביולוגי העשיר של היער האטלנטי. במהלך הטיולים, במיוחד בפארק הטיז’וקה, ניתן לצפות במגוון רחב של ציפורים טרופיות צבעוניות, קופים, וחיות אקזוטיות אחרות במקום שהוא מהמקומות הטובים לטיולי צפרות (birdwatching) בעולם.
בין בעלי החיים הנפוצים שניתן לפגוש במסלולי הטרק: קופי קפוצ’ין, קופי בשחור/חום-שחור (Brown howler monkeys), תוכים, טוקנים, ואפילו בעצלנים. נדיר יותר, אך אפשרי, לראות חתולי בר קטנים ומגוון אמפיביים ייחודיים. קחו משקפת קטנה אם אתם חובבי טבע, והביאו מצלמה עם עדשת זום איכותית.
יש לזכור שהאכלת חיות הבר אסורה בהחלט, ושיש לשמור על מרחק מהחיות על מנת לא להפריע את סביבתן הטבעית. קופי הקפוצ’ין, במיוחד, יכולים להיות אגרסיביים אם הם מרגישים שיש לכם מזון.
צילום ונקודות תצפית מומלצות
ריו דה ז’ניירו ידועה בנופים המרהיבים שלה, ולכן אין פלא שהעיר מציעה אינספור נקודות צילום מושלמות. הנה כמה מהמיוחדות ביותר שניתן להגיע אליהן באמצעות טרקים:
- ויסטה כינזה (Vista Chinesa): נקודת תצפית היסטורית עם מבנה בסגנון סיני, המציעה נוף פנורמי של הלגונה, חופי איפנמה וקופקבנה. נגישה יחסית גם באמצעות תחבורה ציבורית.
- פדרה דו טלגרפו (Pedra do Telégrafo): נקודת צילום מפורסמת ברשתות החברתיות, שבה נראה כאילו אתם תלויים על צוק מעל תהום (למרות שבפועל יש מדרון מתון מיד מתחת). כדאי להגיע מוקדם כדי להימנע מהתורים הארוכים לצילום.
- מירנטה דונה מרטה (Mirante Dona Marta): מרפסת תצפית שמציעה זווית ייחודית על פסל ישו הגואל והר הסוכר יחדיו. ניתן להגיע לשם בטרק קצר יחסית מהכביש הראשי.
- פיקו דה טיז’וקה (Pico da Tijuca): הנקודה הגבוהה ביותר בפארק הטיז’וקה, המציעה תצפית 360 מעלות על ריו. המסלול לשם מאתגר יותר, אך שווה את המאמץ.
טיפ צילום: השעות המומלצות ביותר לצילום הן שעת הזריחה (בין 5:00-7:00) או השקיעה (17:30-19:00), כאשר האור רך יותר והצבעים עשירים יותר. בשעות אלה, האובך שלעיתים קיים בריו נוטה להיות פחות בולט. שימו לב למגבלות של מטען וציוד יקר ערך בטרקים – יש למצוא את האיזון בין איכות הציוד שאתם רוצים להביא ושיקולי המשקל והבטיחות.
חיבור עם התרבות המקומית דרך הטרקים
הטרקים בריו מספקים הזדמנות נפלאה לא רק להתחבר עם הטבע, אלא גם עם התרבות והאנשים המקומיים. בפארק הטיז’וקה למשל, ניתן למצוא סימנים לתרבות הקנדומבלה, דת אפרו-ברזילאית שמשלבת אמונות מערב אפריקה עם קתוליות. לעיתים אפשר לראות מנחות קטנות, פסלים ומבנים המשמשים לריטואלים.
במסלולים המתחילים בפאבלות, כמו זה לדוס אירמאוס, יש הזדמנות לראות צד אחר של החיים בריו. רבות מהפאבלות עברו תהליך של “פסיפיקציה” (השלמה) ופתחו עסקים קטנים המשרתים תיירים, כמו בתי קפה קטנים, חנויות אמנות מקורית, ואפילו אכסניות.
אם בחרתם בהדרכה מקומית לטרק, זו הזדמנות מצוינת ללמוד מהמדריכים על החיים בריו, על האתגרים החברתיים, האקולוגיים, ועל ההיסטוריה העשירה של האזור. רבים מהמדריכים גדלו באזור ויכולים לספק נקודת מבט אותנטית על החיים בעיר.
“מעבר לנופים המדהימים, מה שהפך את הטרק בריו לחוויה מיוחדת עבורי היו השיחות עם המדריך המקומי שלנו. דרכו הבנתי את המאבק לשימור היער האטלנטי, את האתגרים של תושבי הפאבלות, ואת האהבה העצומה שהברזילאים חשים כלפי העיר שלהם, על כל היופי והקשיים שבה.” – אורי, מטייל ישראלי
מסלול מומלץ לשבוע טרקים בריו דה ז’נירו
אם יש לכם שבוע שלם להקדיש לטרקים בריו, הנה הצעה למסלול שיאפשר לכם לחוות את הטרקים הטובים ביותר, עם ימי התאקלמות ומנוחה ביניהם:
יום 1: התאקלמות וטרק קל
- בוקר: הגעה לריו והתמקמות במלון (מומלץ באזור איפנמה או קופקבנה לקרבה לרוב הטרקים)
- אחה”צ: טרק קל של מורו דה אורקה (החלק הראשון של הר הסוכר), כדי להתחיל להתאקלם ולקבל את הטעימה הראשונה מהנופים של ריו
- ערב: ארוחת ערב בקופקבנה וטיול קצר לאורך החוף
יום 2: פדרה בוניטה ומרנטה דונה מרטה
- בוקר: טרק לפדרה בוניטה, מסלול קל יחסית עם נופים מרהיבים
- צהריים: ארוחת צהריים בדרך
- אחה”צ: ביקור בנקודת התצפית מירנטה דונה מרטה, עם תצפית מושלמת על פסל ישו הגואל
יום 3: פארק טיז’וקה
- יום שלם: טרק מעגלי בפארק הטיז’וקה, הכולל עצירות במפל קסקטינה, פיקו דה טיז’וקה, וויסטה כינזה (התצפית הסינית)
- ערב: מנוחה ואולי טיול קצר בלאפה, אזור הברים והמוזיקה של ריו
יום 4: יום מנוחה / חוף / אטרקציות עירוניות
- יום מנוחה לאיזון בין הטרקים המאתגרים יותר. מוקדש לחופי ריו, מוזיאונים, או שווקים מקומיים
- הצעות: בקרו במוזיאון האמנות המודרנית (MAM), עלו ברכבל להר הסוכר, התרעננו בחופי איפנמה או קופקבנה
יום 5: טרק הקורקובדו
- בוקר מוקדם: התחלת הטרק מפארק לאז’י אל הקורקובדו (פסל ישו הגואל)
- אחה”צ: ירידה מהקורקובדו (אופציה לרדת ברכבת אם אתם עייפים) וזמן למנוחה
- ערב: ארוחת ערב טובה להתכונן ליום המאתגר הבא
יום 6: פדרה דה גאבאה
- יום שלם: הטרק המאתגר ביותר – פדרה דה גאבאה (מומלץ עם מדריך בגלל הקטעים הטכניים)
- ערב: חגיגה צנועה לציון השלמת האתגר!
יום 7: דוס אירמאוס ופרידה מריו
- בוקר: טרק לדוס אירמאוס, עם תצפית מושלמת על חופי דרום ריו
- אחה”צ: זמן אחרון לקניות, מזכרות וארוחה טובה אחרונה
טיפ חשוב לשבוע טרקים: התאימו את המסלול לרמת הכושר והניסיון שלכם. אם אתם מרגישים שהמסלול אינטנסיבי מדי, אפשר להחליף חלק מהטרקים המאתגרים בכאלה קלים יותר או להוסיף עוד יום מנוחה. זכרו שריו מציעה גם שפע אטרקציות שאינן טרקים, אז כדאי לאזן את התוכנית.
אוכל ומשקאות במהלך הטרקים
לאחר (או לפני) טרק מאתגר, אין כמו ארוחה טובה לחגוג את ההישג או לטעון אנרגיה. ריו דה ז’ניירו ידועה במטבח המגוון שלה, המשלב השפעות פורטוגזיות, אפריקאיות ואינדיאניות. הנה כמה המלצות למסעדות הממוקמות בקרבת נקודות הסיום של מסלולי הטרק השונים:
קרוב לפארק טיז’וקה
- Os Esquilos – מסעדה קטנה ופשוטה אך אותנטית ממוקמת בכניסה לפארק עצמו. מציעה אוכל ברזילאי ביתי במחירים סבירים. מושלמת לנשנוש קל אחרי טרק.
- Restaurante Floresta – ממוקם באזור טיז’וקה, קרוב לפארק, מתמחה בבשרים ברזילאים משובחים ומנות דגים.
ליד הר הסוכר ואורקה
- Bar Urca (Rua Cândido Gaffrée, 205) – מקום מקומי אותנטי עם נוף מרהיב להר הסוכר. מפורסם בג’וקות (קוקטיילים ברזילאים מסורתיים) ומנות דגים טריות. אידיאלי לשקיעה אחרי טרק להר הסוכר.
- Garota de Urca – מסעדה עם אווירה מקומית ונוף לים, המגישה מאכלי ים ברזילאים קלאסיים.
קרוב לקורקובדו ופארק לאז’י
- Aprazível (Rua Aprazível, 62, Santa Teresa) – מסעדה מדרגה ראשונה עם נוף פנורמי מדהים. אמנם יקרה יחסית, אך מציעה חוויה קולינרית ייחודית של מטבח ברזילאי עכשווי. מומלץ להזמין מקום מראש.
- Cafecito – בית קפה חמוד בסנטה תרזה שמציע ארוחות קלות, קפה משובח וקינוחים מקומיים. אידיאלי לפני או אחרי טרק.
באזור דרום ריו (קרוב לדוס אירמאוס ופדרה בוניטה)
- Sushi Leblon – אם אתם מתאווים למשהו שונה, זוהי אחת ממסעדות הסושי הטובות בריו.
- Bar do Mineiro (Rua Paschoal Carlos Magno, 99, Santa Teresa) – בר אותנטי המגיש אוכל ממדינת מינאס ז’ראיס. נודע בפיאו-די-קיג’ו (כדורי גבינה מטוגנים) ובקאפירינייה המשובחת.
מה לקחת לאכול במהלך הטרק עצמו
בטרקים ארוכים, חשוב לקחת אוכל ושתייה מספקת. הנה כמה אפשרויות שקל למצוא בסופרמרקטים המקומיים בריו:
- פאו די קיג’ו – לחמניות גבינה ברזילאיות קטנות, אנרגטיות ומשביעות
- פירות טרופיים – מנגו, בננות, אסאי בריי (גדל באמזונס, אך ניתן למצוא כמיץ או קפוא בריו)
- פאסטל – כיסונים מטוגנים במילויים שונים, קלים לנשיאה
- חטיפי אנרגיה – זמינים בסופרמרקטים רבים
- פירות יבשים ואגוזים – אגוזי ברזיל מקומיים מומלצים במיוחד
- גוארנה – משקה אנרגיה טבעי ברזילאי, זמין בפחיות בכל מקום
זכרו להביא איתכם שקיות לאיסוף האשפה שלכם, ולא להשאיר עקבות בטבע. כמו כן, אל תאכילו את חיות הבר, גם אם הן נראות ידידותיות – זה פוגע הן בבריאות שלהן והן במאזן האקולוגי.
טיפ קולינרי: אם אתם אוהבים לגלות תרבויות דרך האוכל, שווה לקחת גם אחד מסיורי האוכל המוצעים בריו. ישנן חברות המציעות סיורי אוכל רגליים קצרים, בעיקר באזורי לאפה וסנטה תרזה, שמתמקדים בטעימות של מאכלים ברזילאים מסורתיים והם דרך נהדרת להתאושש אחרי טרק מאתגר.
נקודות לינה אסטרטגיות למטיילי טרקים
בחירת מקום לינה בריו דה ז’ניירו תשפיע רבות על נוחות הגישה למסלולי הטרק. בעוד שאזורי איפנמה וקופקבנה הם המרכזיים ביותר לתיירים, ישנם אזורים אחרים שעשויים להיות נוחים יותר למטיילי טרקים, בהתאם למסלולים שמעניינים אתכם. הנה כמה המלצות:
אזור איפנמה וקופקבנה
- אידיאלי למטיילים ב: פדרה דוס אירמאוס, פדרה דו ארפואדור, נקודת ההתחלה של טרק הקורקובדו
- יתרונות: מגוון רחב של אפשרויות לינה מבתי מלון יוקרתיים ועד אכסניות זולות לתרמילאים, גישה נוחה לתחבורה ציבורית, קרבה לחוף, מסעדות ובחיי לילה
- חסרונות: יקר יותר, עשוי להיות רועש, המוני תיירים
- המלצות ספציפיות:
- לתקציב נמוך: El Misti Hostel Ipanema, מציע חדרים משותפים ופרטיים במחירים סבירים ואווירה חברתית
- לתקציב בינוני: Ipanema Inn, מלון בוטיק נוח במיקום מצוין
אזור סנטה תרזה
- אידיאלי למטיילים ב: טרק הקורקובדו, פארק טיז’וקה, נקודות תצפית שונות
- יתרונות: אזור עם אופי מקומי, אמנותי ובוהמי, קרבה לנקודות ההתחלה של כמה מהטרקים, אווירה שונה מהאזורים התיירותיים הרגילים
- חסרונות: גישה פחות נוחה בתחבורה ציבורית, שכונה מבודדת יחסית, שטח הררי שדורש הליכה רבה
- המלצות ספציפיות:
- לתקציב נמוך-בינוני: Casa Cool Beans B&B, אכסניה אינטימית עם אווירה מקומית
- לתקציב בינוני: Terra Brasilis Hostel, עם נוף פנורמי ואווירה חברתית
אזור אורקה/בוטפוגו
- אידיאלי למטיילים ב: הר הסוכר, טרקים בפארק הביתי של פלאמנגו, גישה נוחה למרכז העיר
- יתרונות: שכונות שקטות יותר עם אווירה מקומית, פחות תיירותיות, מחירים סבירים יחסית, נגישות טובה לכל אזורי העיר
- חסרונות: מרוחק מחופי האוקיינוס הפופולריים, פחות אפשרויות לינה מאשר באזורים התיירותיים המרכזיים
- המלצות ספציפיות:
- לתקציב בינוני: Rua Hostel, אווירה נעימה וקרוב לתחנות אוטובוס
טיפים כלליים לגבי לינה בריו
- הזמינו מראש: במיוחד בעונות השיא (קרנבל, סילבסטר) ובסופי שבוע
- בדקו את מדיניות הביטול: מזג האוויר בריו יכול להשתנות במהירות ולהשפיע על תכניות הטרקים שלכם
- חפשו מקומות עם אחסון מאובטח: כדי שתוכלו להשאיר את רוב הציוד היקר שלכם בזמן הטרקים
- שאלו על תחבורה: רבים מהמקומות מציעים שירותי הסעות או יכולים לעזור בהזמנת מוניות/אובר
- בדקו אם יש מטבחון: אם אתם מתכננים לינה ארוכה והכנת ארוחות משלכם (חוסך כסף)
טיפ חשוב: בכל מקום שתבחרו ללון, התייעצו עם הצוות המקומי לגבי הטרקים שאתם מתכננים. הם לעיתים קרובות מכירים היטב את האזור ויכולים לספק טיפים מקומיים שלא מופיעים במדריכים הרגילים.
שאלות ותשובות על טרקים בריו דה ז’ניירו ברזיל
מהו הזמן הטוב ביותר בשנה לטרקים בריו דה ז’ניירו?
התקופה המומלצת ביותר היא בין אפריל למאי או בין ספטמבר לנובמבר, כאשר מזג האוויר נוח יותר והסיכוי לגשם נמוך יותר. הקיץ (דצמבר-מרץ) חם ולח מאד, מה שהופך את הטרקים למאתגרים יותר, והחורף (יוני-אוגוסט) יכול להיות גשום, אם כי הטמפרטורות נעימות יותר לטיולים.
האם הטרקים בריו דה ז’ניירו בטוחים למטיילים עצמאיים?
רוב הטרקים המוכרים כמו מסלולי פארק טיז’וקה, הר הסוכר ופדרה בוניטה בטוחים יחסית למטיילים עצמאיים בשעות היום. עם זאת, לטרקים מאתגרים יותר כמו פדרה דה גאבאה או מסלולים העוברים ליד פאבלות, מומלץ להיעזר במדריך מקומי. תמיד כדאי לטייל בקבוצה, לצאת מוקדם בבוקר, ולהימנע מלשאת ציוד יקר גלוי או תכשיטים.
איזה ציוד חיוני לטרקים בריו דה ז’ניירו?
הציוד החיוני כולל: נעלי הליכה טובות, תרמיל קטן עד בינוני, בקבוקי מים (לפחות 2 ליטר לאדם בטרקים ארוכים), כובע, משקפי שמש, קרם הגנה, דוחה חרקים, מזון אנרגטי, טלפון נייד טעון עם מפות אופליין, ומעיל דק/שכבה חמה למקרה שמזג האוויר משתנה. לטרקים מאתגרים כמו פדרה דה גאבאה רצוי גם כפפות לטיפוס.
איך מגיעים לנקודות ההתחלה של הטרקים המרכזיים?
לרוב נקודות ההתחלה ניתן להגיע באוטובוס, מטרו, או מונית/אפליקציית נסיעות. לטרק הקורקובדו, הגיעו לפארק לאז’י (Parque Lage) באוטובוס או מונית. לפדרה בוניטה, קחו אוטובוס לשכונת סאו קונראדו. לטרק הר הסוכר, הגיעו לשכונת אורקה. למסלולים בפארק טיז’וקה ישנם מספר שערי כניסה, כשהנפוץ הוא ליד שכונת אלטו דה בואה ויסטה. מומלץ לבדוק מראש את קווי האוטובוס הספציפיים או לבקש עזרה מהמלון/אכסניה.
האם צריך להיות בכושר מעולה לטרקים במסלולים המרכזיים?
לא בהכרח. יש מגוון רחב של טרקים המתאימים לרמות כושר שונות. מסלולים כמו פדרה בוניטה והחלק הראשון של הר הסוכר (עד מורו דה אורקה) מתאימים לאנשים בכושר בינוני. מסלולי פארק טיז’וקה גם מציעים אפשרויות לטרקים קלים יחסית. מאידך, טרקים כמו פדרה דה גאבאה, הקורקובדו המלא, ודוס אירמאוס דורשים כושר גופני טוב יותר וניסיון קודם בטרקים.
איפה כדאי ללון בריו דה ז’ניירו כדי להיות קרוב למרבית הטרקים?
אזור איפנמה וקופקבנה הוא המרכזי ביותר ומציע גישה טובה לתחבורה ציבורית לרוב הטרקים. אזור סנטה תרזה קרוב יותר לפארק טיז’וקה ולטרק הקורקובדו. אזור אורקה/בוטפוגו אידיאלי לטרק הר הסוכר. שקלו את התקציב שלכם והטרקים העיקריים שאתם מתכננים לבצע בבחירת מקום הלינה.
האם יש דמי כניסה לטרקים בריו דה ז’ניירו?
חלק מהטרקים דורשים תשלום דמי כניסה, במיוחד אלו שבפארקים לאומיים מוסדרים. לפארק טיז’וקה יש דמי כניסה צנועים (בזמן כתיבת שורות אלה כ-10 ריאל ברזילאי, כ-10 שקלים). לטרק הקורקובדו עצמו אין דמי כניסה, אך אם תרצו להיכנס לאתר פסל ישו הגואל בפסגה, תצטרכו לשלם (כ-80 ריאל). הטרק להר הסוכר עצמו חופשי, אך הרכבל לפסגה השנייה עולה כסף.
מה היא החיה הנפוצה ביותר שאפשר לראות בטרקים?
קופי הקפוצ’ין הם ככל הנראה בעלי החיים הנפוצים ביותר שתראו בטרקים, במיוחד בפארק טיז’וקה. תוכלו גם לצפות בציפורים טרופיות צבעוניות כמו טוקנים ותוכים. בנוסף, יש סיכוי לראות יונקים קטנים, כמו אגוטי (rodents דמויי ארנבת) ולעיתים נדירות יותר אף עצלנים. זכרו לא להאכיל את חיות הבר ולשמור על מרחק מהן.
איזה מסלול טרק מומלץ למי שיש לו רק יום אחד בריו?
אם יש לכם רק יום אחד, הטרק לפדרה בוניטה הוא אחד הטובים ביותר משום שהוא יחסית קצר (2-3 שעות הלוך ושוב), אינו מאתגר במיוחד, ומציע תצפיות פנורמיות מרהיבות על ריו. אלטרנטיבה טובה היא טרק מורו דה אורקה (החלק הראשון של הר הסוכר), שגם הוא יחסית קל ומתגמל מאוד מבחינת נופים.
האם כדאי לקחת מדריך מקומי לטרקים?
לטרקים המאתגרים יותר כמו פדרה דה גאבאה או מסלולים הדורשים טיפוס טכני, מומלץ מאוד לקחת מדריך מקומי. גם לטרקים המתחילים בפאבלות (כמו דוס אירמאוס), כדאי להיעזר במדריך מקומי, לפחות בפעם הראשונה. לטרקים הפשוטים והמסומנים היטב כמו פדרה בוניטה או מסלולי פארק טיז’וקה, ניתן ללכת באופן עצמאי אם יש לכם ניסיון קודם בטרקים.
מקורות נוספים: