מה לעשות בצ’ילה: המדריך המלא למטייל התרמילאי

צ’ילה, מדינת הנוף האינסופי, משתרעת לאורך יותר מ-4,300 ק”מ של חוף מערב אמריקה הדרומית. עם מדבר אטקמה היבש בצפון, קרחוני פטגוניה בדרום, רכס האנדים במזרח והאוקיינוס השקט במערב, צ’ילה מציעה למטייל התרמילאי חוויה מגוונת ומרהיבה שלא תישכח. המדינה הארוכה והצרה הזו מאפשרת למטיילים לחוות מגוון עצום של נופים, תרבויות ואטרקציות בטיול אחד – החל מהרי געש פעילים, קרחונים עצומים, יערות גשם, פיורדים מרהיבים ועד לערים תוססות עם אווירה ייחודית.

במאמר זה נצלול עמוק אל האטרקציות, המסלולים, הטיפים והמקומות שאסור לפספס בצ’ילה. בין אם אתם מטיילי תרמילאות מנוסים או בטיול הראשון שלכם בדרום אמריקה, המדריך המקיף הזה יעזור לכם לתכנן את הטיול המושלם בצ’ילה – מהמדבר היבש בעולם, דרך הנופים הפראיים של פטגוניה ועד לאיי פסחא המסתוריים.

פטגוניה – אזור הטבע הפראי המרהיב

פטגוניה הצ’יליאנית היא ללא ספק אחד האזורים המרהיבים והמרגשים ביותר במדינה, ואולי אף בעולם כולו. משתרעת בדרום צ’ילה, פטגוניה מציעה נופים פראיים שטרם נגעה בהם יד אדם, עם קרחונים עצומים, רכסי הרים מושלגים, אגמים בצבעי טורקיז זוהרים ופארקים לאומיים מרהיבים. עבור תרמילאים המחפשים חיבור אמיתי לטבע, פטגוניה היא גן עדן של טרקים ומסלולי הליכה.

טורס דל פיינה (Torres del Paine) – פסגת הטיול בפטגוניה

הפארק הלאומי טורס דל פיינה הוא ללא ספק אחת האטרקציות המרכזיות בכל טיול לצ’ילה, מקום שכל תרמילאי חולם לראות במו עיניו. הפארק, שהוכרז כשמורה ביוספרית על ידי אונסק”ו, מציע שילוב מושלם של פסגות הרים מחודדות, אגמים כחולים, קרחונים אדירים, נהרות שוצפים וחיות בר מרהיבות כגון פומות וגואנקואים.

המסלול המפורסם ביותר בפארק הוא מסלול ה-W, טרק מאתגר שאורכו כ-80 ק”מ ונמשך בין 4 ל-5 ימים. המסלול עובר בנקודות התצפית המרהיבות ביותר בפארק, כולל:

• מגדלי טורס (Torres) – שלוש פסגות גרניט מרשימות המתנשאות מעל אגם בצבע טורקיז מהפנט. ההליכה אל הבסיס של המגדלים היא קשה אך משתלמת ביותר, במיוחד בשעת זריחה.
• עמק צרני (Valle del Francés) – עמק מוקף צוקים ומפלים מרהיבים, עם תצפית על קרחון תלוי.
• קרחון גריי (Glaciar Grey) – קרחון ענק שמשתרע על פני האגם, עם קרחונים כחולים צפים.

עבור מטיילים עם פחות זמן, ניתן לעשות חלקים מהמסלול כטיולי יום. בפארק ישנן גם אפשרויות לינה מגוונות, מקמפינג ועד הוסטלים (רפוחיוס) לאורך המסלול. רצוי מאוד להזמין מקומות לינה מראש, במיוחד בעונה העמוסה (דצמבר-פברואר).

טיפ מקומי: “הגעתי לטורס דל פיינה ללא הזמנות מוקדמות בינואר, וכמעט נשארתי ללא מקום לינה. אם אתם מתכננים להגיע בעונה העמוסה, חובה להזמין מקומות לינה לפחות 3-4 חודשים מראש. כדאי גם להביא ציוד לכל מזג אוויר – גם ביום קיץ יפה יכול להתחיל לפתע גשם חזק או רוחות סוערות.” – יואב, תרמילאי ישראלי

קרחון גריי (Grey Glacier) וקרחוני פטגוניה

קרחון גריי הוא חלק משדה הקרח הדרומי של פטגוניה, השדה הקרח השלישי בגודלו בעולם. הקרחון המרהיב נשפך אל תוך אגם גריי בפארק הלאומי טורס דל פיינה, כשהוא יוצר מראה מהפנט של קירות קרח כחולים המתנשאים לגובה של עד 30 מטרים מעל פני המים. אחת החוויות המומלצות ביותר היא שיט בסירה אל הקרחון, שם ניתן להתקרב אל הקרח הכחול המתנשא, ואף לראות איך גושי קרח עצומים מתנתקים ממנו בתהליך הנקרא “המלטה”.

מלבד קרחון גריי, פטגוניה הצ’יליאנית מציעה עוד מספר קרחונים מרהיבים:

• קמפו דה היילו סור פטגוניקו (Campo de Hielo Sur Patagónico) – שדה הקרח הדרומי של פטגוניה, מהגדולים בעולם, המשתרע בין צ’ילה לארגנטינה.
• קרחון ז׳ורז׳ מונט (Jorge Montt) – קרחון הנסוג במהירות המדאיגה ביותר באזור.
• קרחון פיו XI (Pío XI) – הקרחון הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי מחוץ לאנטארקטיקה, והייחודי בכך שהוא דווקא מתרחב ולא מתכווץ.

המחיר לשיט אל קרחון גריי מתחיל בכ-150 דולר לאדם, וכדאי להזמין מקום מראש בעונה העמוסה. לחלופין, ניתן לראות את הקרחון מנקודות תצפית לאורך מסלול ה-W או בהליכה ייעודית אל מירדור גריי (Mirador Grey).

פונטה ארנס (Punta Arenas) ופוארטו נטאלס (Puerto Natales)

פונטה ארנס היא העיר הדרומית ביותר בצ’ילה היבשתית, שוכנת לחופי מיצרי מגלן. העיר משמשת כשער לאנטארקטיקה ולשיט במיצרי מגלן. עבור התרמילאי, זו נקודת כניסה מצוינת לחלק הדרומי של צ’ילה. אטרקציות מומלצות בעיר:

• בית הקברות המוניציפלי – אחד מבתי הקברות היפים בדרום אמריקה, עם שדרות עצים מרשימות ומצבות מעוצבות.
• הטיילת (Costanera) – טיילת לחוף המיצרים עם נוף מרהיב.
• מוזיאון נאבארינו (Museo Nao Victoria) – מציג שחזורים מלאים של ספינות היסטוריות, כולל זו של פרדיננד מגלן.
• מושבת הפינגווינים באי מגדלנה – אפשר לצאת לסיור יום מהעיר ולראות למעלה מ-100,000 פינגווינים במושבת הקינון שלהם.

פוארטו נטאלס, לעומת זאת, היא עיר קטנה יותר השוכנת כ-250 ק”מ צפונית לפונטה ארנס, ומשמשת כבסיס האידיאלי ליציאה לטיולים בפארק טורס דל פיינה. העיר הפכה בשנים האחרונות למוקד לתרמילאים, עם הוסטלים רבים, מסעדות טובות ובעיקר אווירה בלתי נשכחת של קהילת מטיילים.

בפוארטו נטאלס תוכלו למצוא את כל ההכנות הדרושות לטרק:

• Erratic Rock – הוסטל עם הרצאת הכנה יומית בחינם לקראת הטרק בטורס דל פיינה.
• חנויות השכרת ציוד – ניתן לשכור ציוד קמפינג ברמה גבוהה במחירים סבירים.
• Base Camp – מסעדה מעולה עם אוכל ביתי ואווירה חמה, מושלמת למטיילים אחרי ימים של אוכל יבש בטרק.

השוואת עלויות: הוסטל בפוארטו נטאלס יעלה כ-15-20 דולר ללילה בחדר משותף, בעוד שבפונטה ארנס המחירים גבוהים יותר בכ-20%. ארוחה במסעדה מקומית תעלה כ-10-15 דולר, וכריכים להכנה עצמית לטרק יעלו כ-3-5 דולרים ליחידה.

מדבר אטקמה (Atacama) – המדבר היבש בעולם

מדבר אטקמה, השוכן בצפון צ’ילה, נחשב למדבר היבש ביותר בעולם. באזורים מסוימים של המדבר לא נרשמו משקעים במשך מאות שנים! הנוף הכמעט ירחי, המלחות הלבנות, הגייזרים המתפרצים והשמיים הזרועי הכוכבים הופכים את אטקמה ליעד מוביל למטיילי תרמילאות המחפשים חוויה אחרת ובלתי נשכחת.

סן פדרו דה אטקמה (San Pedro de Atacama) – הבסיס לגילוי המדבר

העיירה הקטנה והקסומה סן פדרו דה אטקמה היא נקודת המוצא האידיאלית לחקור את פלאי מדבר אטקמה. עם בתי בוץ לבנים, רחובות צרים ואווירה רגועה, העיירה משלבת בין מסורת ילידית לתיירות איכותית. סן פדרו מציעה מגוון רחב של הוסטלים, מסעדות, בארים וסוכנויות טיולים, מה שהופך אותה לבסיס מושלם למטיילים.

אל תפספסו את הסיורים הבאים מסן פדרו:

עמק הירח (Valle de la Luna) ועמק המאדים (Valle de Marte)

עמק הירח, הממוקם כ-13 ק”מ מערבית לסן פדרו, מכיל נופים ייחודיים עם צורות סלע משונות, מצוקים מלח ודיונות חול, שיוצרים מראה הדומה לפני הירח. הביקור המושלם הוא בשעת השקיעה, כאשר צבעי הסלעים משתנים למגוון גוונים של אדום, ורוד וסגול. המקום מציע מספר מסלולי הליכה, כגון מסלול “שדרת החיילים” ומסלול הדיונה הגדולה, ממנה נשקף נוף עוצר נשימה של כל העמק.

עמק המאדים, הידוע גם כ”עמק המוות” (Valle de la Muerte), ממוקם בקרבת מקום ומציע נופים דרמטיים אף יותר, עם צבעי אדמה אדומים-חומים הדומים לנוף המאדים. זהו מקום פופולרי לגלישת חול (סנדבורדינג) וטיולי אופניים.

טיפ מקומי: “בקרו בעמק הירח לפני השקיעה כדי להספיק לטפס על הדיונה הגדולה. משם תוכלו לצפות בשקיעה המדהימה ביותר שתראו אי פעם, כשהשמש צובעת את המדבר בצבעי אש. קחו איתכם בקבוק יין צ’יליאני משובח ופיקניק קטן לחוויה מושלמת.” – פבלו, מדריך מקומי

לגונה צ’אשה (Lagunas Chaxa) ומלחת אטקמה

מלחת אטקמה משתרעת על פני יותר מ-3,000 קמ”ר והיא אחת המלחות הגדולות בעולם. בלב המלחה נמצאת לגונה צ’אשה, אגם קטן המושך אליו להקות של פלמינגו אנדיים. הביקור בלגונה מציע הזדמנות נדירה לצפות בפלמינגו מקרוב, על רקע נופי המלח הלבנים והרי האנדים המרוחקים.

עוד אגמים מומלצים באזור:

• לגונה מיסקנטי ומיניקס (Lagunas Miscanti y Miñiques) – שני אגמים כחולים עמוקים בגובה של מעל 4,000 מטר, המוקפים בהרי געש קוניים מרשימים.
• לגונה צ’ילינה (Laguna Cejar) – אגם מלח מדהים עם ריכוז מלחים גבוה, המאפשר לצוף על המים ממש כמו בים המלח.

השוואת עלויות: סיור מאורגן לאזור המלחות והאגמים יעלה כ-40-60 דולר לאדם, בעוד שהשכרת רכב ליום תעלה כ-70-90 דולר בתוספת דלק. לטיילים בעלי תקציב מוגבל, מומלץ להתארגן בקבוצה ולחלק את עלות השכרת הרכב.

גייזרים דל טאטיו (Geysers del Tatio)

בגובה של 4,320 מטר מעל פני הים, הגייזרים דל טאטיו הם שדה הגייזרים השלישי בגודלו בעולם והגבוה ביותר. הסיור המסורתי יוצא משן פדרו בסביבות 4:00 בבוקר, כדי להגיע לגייזרים עם הזריחה, כאשר הפעילות הגעשית היא בשיאה. המחזה של יותר מ-80 גייזרים פעילים הפולטים קיטור לגובה של עד 10 מטרים, על רקע זריחה מרהיבה בהרי האנדים, הוא חוויה שלא תישכח.

אחרי הצפייה בגייזרים, ניתן לטבול בבריכות המים החמים הטבעיות, שטמפרטורת המים בהן כ-35 מעלות צלזיוס. הדרך חזרה לסן פדרו כוללת עצירות בנופים מרהיבים ועיירות קטנות כמו מאצ׳וקה (Machuca), עיירה אנדית מסורתית בגובה של 4,000 מטר.

אזהרה חשובה: בגלל הגובה הרב, תופעת מחלת הגבהים (Soroche) היא שכיחה באזור הגייזרים. מומלץ להישאר בסן פדרו יום או יומיים לפני העלייה לגייזרים, כדי שהגוף יתרגל לגובה. שתו הרבה מים והימנעו מאלכוהול. עלי קוקה (mate de coca) יכולים לעזור בהקלה על תסמיני מחלת הגבהים.

תצפיות אסטרונומיות במדבר אטקמה

בזכות האוויר היבש, הגובה הרב ומיעוט זיהום האור, מדבר אטקמה הוא אחד המקומות הטובים ביותר בעולם לצפות בכוכבים. מספר חברות בסן פדרו מציעות סיורי אסטרונומיה, שבהם מדריכים מקצועיים מסבירים על גרמי השמיים, מצביעים על קבוצות כוכבים, כוכבי לכת וגלקסיות, ומאפשרים צפייה דרך טלסקופים חזקים.

ההבדל בין השמיים באטקמה לשמיים שרוב האנשים מכירים הוא מדהים – גלקסיית שביל החלב נראית בבירור, ואפשר לזהות אלפי כוכבים, ערפיליות וצבירי כוכבים בעין בלתי מזוינת.

המלצה אישית: “הסיור האסטרונומי היה שיא הטיול שלי באטקמה. לראות את שביל החלב נמתח מקצה לקצה של השמיים, כשהמדריך מצביע על היופי האינסופי של היקום, היה רגע מרגש ומעורר השראה. אם יש דבר אחד שאסור לכם לפספס באטקמה, זה סיור כוכבים.” – מיכל, מטיילת ישראלית

עלות סיור אסטרונומי נעה בין 30 ל-50 דולר לאדם, תלוי בחברה ובטלסקופים שמשתמשים בהם. הסיור יוצא בדרך כלל בסביבות 21:30 ונמשך כשעתיים וחצי.

מסלולי טרקים במדבר אטקמה

למרות היותו מדבר צחיח, אטקמה מציע מגוון של מסלולי הליכה מרהיבים למטיילים בכושר סביר. הנה כמה מהמומלצים:

• קניון גוואטין (Guatin Canyon) – מסלול יחסית קל העובר לאורך נהר צלול בין קניונים דרמטיים, עם צמחיית קקטוסים ייחודית.
• הר לאסקר (Lascar Volcano) – טרק מאתגר אל הר הגעש הפעיל ביותר בצפון צ’ילה, שמגיע לגובה 5,592 מטר. הטיפוס אורך כ-5-6 שעות לכל כיוון ומחייב מדריך מקצועי והכנה מתאימה.
• קטרפה (Catarpe) – עמק יפהפה ממש ליד סן פדרו, עם שרידי מצודה עתיקה, קניונים צרים ומסלולי הליכה נוחים יחסית.

עבור רוב הטרקים, מומלץ לצאת מוקדם בבוקר כדי להימנע מחום היום. קחו איתכם הרבה מים, כובע רחב שוליים, קרם הגנה ומזון לאורך הדרך – אין חנויות או מקורות מים בדרך כלל.

חצי האי צ’ילואה (Chiloé) – פניניה הנסתרת של צ’ילה

חצי האי צ’ילואה, המחובר מבחינה תרבותית והיסטורית לאזור האגמים של צ’ילה, הוא מקום קסום שעדיין נשאר מחוץ למסלול התיירותי המרכזי. האי מפורסם בזכות האדריכלות הייחודית של כנסיות העץ שלו (16 מהן הוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק”ו), הבתים הצבעוניים על כלונסאות (פלפיטו), האמונות העממיות והמיתולוגיה העשירה של האזור.

אנקוד (Ancud) וקסטרו (Castro) – הערים החשובות של צ’ילואה

אנקוד היא הכניסה הצפונית לאי, עיירה ציורית עם נמל תוסס. כאן תוכלו למצוא מוזיאונים המספרים את ההיסטוריה של האי, חנויות המוכרות את מלאכות היד המסורתיות, ומסעדות המציעות את המאכלים המקומיים המיוחדים.

קסטרו, בירת האזור, היא העיר השלישית העתיקה ביותר בצ’ילה. הסממן הבולט ביותר שלה הוא הפלפיטוס (Palafitos), בתים צבעוניים הבנויים על כלונסאות מעל המים. השכונה היפה ביותר היא פלפיטוס דה גמבואה (Palafitos de Gamboa), המציעה תמונות מושלמות בשעת גאות או שפל. בקסטרו תמצאו גם את כנסיית סן פרנסיסקו המפורסמת, מבנה עץ מרשים בצבעי צהוב וסגול.

טיפ מקומי: “בקסטרו, חפשו את השוק המקומי Mercado Municipal. שם תוכלו למצוא מאכלים מקומיים מיוחדים כמו קוראנטו (Curanto) – תבשיל מסורתי המוכן בבור אדמה עם פירות ים, בשר, תפוחי אדמה ולחם מיוחד. הקפידו להגיע לפני הצהריים, כשהסחורה טרייה והאווירה תוססת.” – מריה, תושבת מקומית

הפארק הלאומי צ’ילואה (Parque Nacional Chiloe)

שמורת הטבע המרכזית באי משתרעת על פני כ-430 קמ”ר, ומציעה מסלולי הליכה בין יערות גשם מתונים, חופים בתוליים ונופי מים מרהיבים. הפארק מחולק לשני אזורים עיקריים: אזור צ’אנקין (Chanquín) בקרבת העיירה קוקאו, ואזור הנפש (Abtao) בחלק המזרחי של האי.

מסלולים מומלצים בפארק:

• חוף צ’אנקין (Chanquín) – הליכה של כ-4 ק”מ לאורך חוף בתולי, עם אפשרות לראות כלבי ים וציפורים ייחודיות.
• דיונות דה קוקאו (Dunas de Cucao) – נוף ייחודי של דיונות חול ענקיות, מהגדולות בדרום אמריקה.
• אל טפואל (El Tepual) – מסלול מעגלי של כ-3 ק”מ דרך יער גשם מתון, עם עצים עבותים וצמחייה מיוחדת.

כניסה לפארק עולה כ-4,000 פזו צ’יליאני (כ-5.5 דולר) למבוגר. ניתן להגיע בתחבורה ציבורית מקסטרו לעיירה קוקאו, ומשם ללכת כקילומטר אחד עד לכניסה לפארק.

מיתולוגיה ואמונות מקומיות בצ’ילואה

אחד הדברים המיוחדים בצ’ילואה הוא המיתולוגיה העשירה שלה, שנובעת מהשילוב בין אמונות ילידיות לנצרות הקתולית. תושבי האי מאמינים בקיומן של ישויות מיסטיות רבות:

• טראוקו (Trauco) – ישות יער קטנה וחזקה, שמפתה נשים צעירות.
• לה פינקויה (La Pincoya) – רוח ים בדמות אישה יפהפייה, שאחראית לשפע או מחסור בדגה.
• אל קליוצ’ה (El Caleuche) – ספינת רפאים זוהרת שמפליגה בלילות ערפל, ונאמר שצוותה מורכב מכישופי האי.
• לה צ’יהואקו (La Chihuaco) – ציפור שהופעתה מבשרת על גשם או אסון קרוב.

בעיירות השונות ניתן למצוא מוזיאונים קטנים, חנויות מלאכת יד ומרכזי תרבות, המציגים את המיתולוגיה העשירה ואת ההיסטוריה של האי. אחד המפורסמים הוא מוזיאון האמונות באנקוד (Museo de Las Tradiciones).

אזור האגמים – נופים מרהיבים והרי געש פעילים

אזור האגמים של צ’ילה, המשתרע בין העיירות טמוקו (Temuco) ופוארטו מונט (Puerto Montt), הוא פנינת טבע עם שילוב מושלם בין אגמים כחולים בצבע טורקיז, הרי געש פעילים, יערות גשם עבותים ומפלים מרהיבים. האזור מציע אינספור אפשרויות לטיולים, פעילויות אקסטרים ומפגש עם תרבות הילידים המפולצ’ה (Mapuche).

פוקון (Pucón) ווילריקה (Villarrica) – מרכזי התיירות של אזור האגמים

העיירה פוקון, השוכנת לחופי אגם וילריקה, היא היעד התיירותי המרכזי באזור האגמים. פוקון ידועה כבירת ספורט האקסטרים של צ’ילה, עם אפשרויות לרפטינג בנהר טרואה (Trancura), רכיבה על סוסים, אופניים, זיפליין, סקי (בעונה) וכמובן – טיפוס על הר הגעש וילריקה.

הר הגעש וילריקה (2,847 מטר) הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בצ’ילה, ובראשו מכתש עם אגם לבה פעיל. הטיפוס על ההר, שנמשך יום שלם, הוא אחת החוויות המומלצות ביותר באזור. הטיפוס מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומסתיים בצהריים, כשהתצפית מהפסגה מציעה נוף פנורמי מרהיב של עשרות אגמים והרים. החלק הכי כיף במסלול הוא הירידה – החלקה על הישבן במורד השלג, בטכניקה שנקראת “גליסדינג” (glissading).

המלצות ללינה בפוקון:

• הוסטל ציל’אאוט (Chili Kiwi Hostel) – הוסטל מעולה עם אווירה חברתית, בר, ג’קוזי ומרפסת עם תצפית על האגם והלר הגעש.
• הוסטל אקולודז’ (EcoLodge Hostel) – אופציה ידידותית לסביבה, עם חדרים פרטיים ומשותפים.
• הוסטל צ’יל אאוט (Chill Out Hostel) – הוסטל עם מיקום מרכזי ואווירה מעולה למטיילים.

פארק לאומי ווקאן (Huerquehue) – יער הגשם הקר חלומי

הפארק הלאומי ווקאן נמצא כ-35 ק”מ מפוקון, והוא אחד הפארקים היפים ביותר באזור האגמים. הפארק מציע מסלולי הליכה דרך יער גשם עבות, עם אלפי עצי אראוקריה (מעין אורן ייחודי דמוי מטריה), אגמים קטנים מוקפי יער, ומפלים מרשימים.

המסלול המרכזי בפארק, המכונה “סנדרו לוס לאגוס” (Sendero Los Lagos), עולה כ-600 מטרים דרך יער עד לסדרה של שלושה אגמים אלפיניים קטנים – לגו צ’יקו, לגו נואבו ולגו לארגו. אורך המסלול כ-11 ק”מ הלוך ושוב, והוא לוקח בין 4-6 שעות כתלות בקצב ובעצירות.

ניתן להגיע לפארק במונית שירות (קולקטיבו) מפוקון תמורת כ-5,000-7,000 פזו צ’יליאני לכל כיוון. דמי הכניסה לפארק הם 4,000 פזו (כ-5.5 דולר) למבוגר.

מסלול הרי הגעש (Ruta de los Volcanes)

לאורך אזור האגמים ניתן לטייל במה שמכונה “מסלול הרי הגעש”, דרך פנורמית המוקפת בכמה מהרי הגעש המרשימים ביותר בצ’ילה. מסלול זה יכול להיות טיול רכב מצוין לתרמילאים שמשכירים רכב, או שניתן לעבור בין נקודות העניין באמצעות תחבורה ציבורית.

הרי געש מומלצים לאורך המסלול:

• וילריקה (Villarrica) – אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר, שמספק את אחד מהטיפוסים המאתגרים והמתגמלים ביותר.
• אוסורנו (Osorno) – הר געש קוני מושלם, דומה לפוג’י היפני, הממוקם ליד אגם יאנקיוה.
• קלבוקו (Calbuco) – הר געש פעיל שהתפרץ לאחרונה ב-2015, ויצר מראות אפוקליפטיים.
• פויוהואה (Puyehue) – הר געש במרכז פארק לאומי יפהפה, עם אזור טרמלי ובריכות חמות.

במהלך המסלול תוכלו לבקר גם במעיינות החמים המפורסמים של האזור, במיוחד בטרמס ג’יומטריקס (Termas Geométricas), מעיינות חמים מעוצבים בתוך קניון יפהפה, עם 17 בריכות בטמפרטורות שונות.

מסלול מוצע (5-7 ימים):

יום 1-2: פוקון – טיפוס על הר הגעש וילריקה, ביקור במעיינות חמים
יום 3-4: פוארטו וראס (Puerto Varas) – סיור סביב אגם לאנקיוויואה, צפייה בהר הגעש אוסורנו
יום 5: אנסנדה (Ensenada) – הליכה על “גשר הנפתולים” (Petrohué Waterfalls) ושיט באגם טודוס לוס סנטוס
יום 6-7: פארק לאומי פויוהואה – מעיינות חמים וטיולים בטבע

פרה (Frutillar) ופוארטו וראס (Puerto Varas) – קסם גרמני-צ’יליאני

שתי עיירות מקסימות אלה, הממוקמות לחופי אגם יאנקיוואה (Llanquihue), הוקמו על ידי מתיישבים גרמנים במאה ה-19, וממשיכות לשמר את המורשת הגרמנית בארכיטקטורה, אוכל ותרבות.

פרוטיאר ידועה בבתי העץ הצבעוניים בסגנון גרמני, תיאטרון המוזיקה המפורסם שלה (Teatro del Lago), ובמיוחד בעוגות הקצפת והשטרודל הנפלאים. העיירה ממוקמת על חוף האגם, עם נוף מרהיב להר הגעש אוסורנו.

פוארטו וראס היא עיר גדולה יותר, המשמשת כבסיס מצוין לטיולים באזור מפרץ הוולקנים (Cuenca del Lago Llanquihue). מקומות שאסור לפספס בפוארטו וראס:

• כנסיית הלב הקדוש (Iglesia del Sagrado Corazón) – כנסייה בסגנון גרמני במרכז העיר.
• קזינו דל לאגו – קזינו היסטורי עם אדריכלות מרשימה ונוף לאגם.
• טיילת קוסטנרה – טיילת יפה לאורך האגם, עם תצפיות מרהיבות על הר הגעש אוסורנו.

טיפ גסטרונומי: “בפוארטו וראס ופרוטיאר תוכלו ליהנות מקוניאפס (kuchen) – עוגות גרמניות מסורתיות עם פירות, במיוחד בבית הקפה דאנסה (Café Danés). נסו גם את הבירה המקומית המיוצרת לפי מתכון גרמני מסורתי, במיוחד ב-Chester Brewery בפוארטו וראס.” – פאולה, תושבת מקומית

סנטיאגו (Santiago) ווליאפראסו (Valparaíso) – צ’ילה העירונית

בניגוד לטבע הפראי של צ’ילה, הערים המרכזיות של המדינה מציעות חוויה תרבותית עשירה, סצנת אוכל מרהיבה וחיי לילה תוססים. סנטיאגו, בירת צ’ילה, ווליאפראסו, עיר הנמל הצבעונית, הן שתי חובות בכל טיול בצ’ילה, במיוחד למטיילים המחפשים לטעום את הצד העירוני של המדינה.

סנטיאגו דה צ’ילה – מטרופולין מודרני בין הרים

סנטיאגו דה צ’ילה היא בירה מודרנית, תוססת ונעימה, המוקפת בהרי האנדים המושלגים. העיר משלבת שכונות היסטוריות עם מגדלים מודרניים וגנים מטופחים, ומציעה מגוון עשיר של אטרקציות תרבותיות, מסעדות, ברים ושווקים.

אתרים שאסור לפספס בסנטיאגו:

• ארמון לה מונדה (La Moneda Palace) – הארמון הנשיאותי, אחד המבנים הניאו-קלאסיים היפים בדרום אמריקה.
• מרקדו סנטרל (Mercado Central) – שוק דגים ופירות ים מרהיב, מקום מושלם לארוחת צהריים אותנטית.
• סרו סאן כריסטובל (Cerro San Cristóbal) – גבעה במרכז העיר עם תצפית פנורמית מרהיבה ורכבל. האזור כולל גם פארק מטרופוליטני ענק, גן חיות ובריכות שחייה.
• שכונת לסטריה (Lastarria) – שכונה בוהמית עם רחובות הולכי רגל, מסעדות שף, גלריות אמנות וברים מגניבים.
• שכונת בליה ויסטה (Barrio Bellavista) – מרכז חיי הלילה של סנטיאגו, עם מסעדות, פאבים ומועדונים, ואווירה תוססת.

טיפ לתרמילאים: “העיר מחולקת ל’קומונות’ (שכונות), שכל אחת עם אופי משלה. עבור תרמילאים, האזורים המומלצים ללינה הם בליה ויסטה, ברו פרובידנסיה, ברו איטליה וברו לסטריה. הם בטוחים יחסית, קרובים לאטרקציות ויש בהם בחירה טובה של הוסטלים.” – מרטין, מדריך מקומי

הוסטלים מומלצים לתרמילאים בסנטיאגו:

• הוסטל הפלה הפלה (Happy House Hostel) – הוסטל מעולה בשכונת ברו ברזיל, עם אווירה חברותית ואירועים חברתיים.
• פלטייפוס הוסטל (Rado Boutique Hostel) – הוסטל בוטיק יפהפה בשכונת פרובידנסיה.

וליאפראסו – עיר הגרפיטי והמדרגות

וליאפראסו, הממוקמת כשעה נסיעה מסנטיאגו, היא אחת הערים הצבעוניות והמיוחדות ביותר בדרום אמריקה. העיר, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו, בנויה על עשרות גבעות (סרוס) שגולשות אל הים, עם בתים צבעוניים הדבוקים למדרון, ציורי קיר מרהיבים, פוניקוליירים (מעליות עתיקות) ומראות פנורמיים מרהיבים.

מה לא לפספס בוליאפראסו:

• סרו אלגרה וסרו קונספסיון (Cerro Alegre y Cerro Concepción) – הגבעות הצבעוניות ביותר, עם מסעדות, גלריות, חנויות ויקבים.
• מוזיאון לה סבסטיאנה (La Sebastiana) – אחד מבתיו של פבלו נרודה, משורר צ’יליאני מפורסם וזוכה פרס נובל.
• אסנסורים (Ascensores) – פוניקוליירים עתיקים משנת 1883 המשמשים לעלייה אל הגבעות.
• פסיאו יוגוסלבו (Paseo Yugoslavo) – מרפסת תצפית מרהיבה הצופה על העיר והמפרץ.
• מוזיאון השמיים הפתוחים (Museo a Cielo Abierto) – אוסף של ציורי קיר מרשימים בשכונת סרו בלאביסטה.

וליאפראסו ידועה גם בסצנת האוכל העשירה שלה, עם שילובים חדשניים של מאכלי ים צ’יליאניים ומטבח בינלאומי. מסעדות מומלצות:

• Café Vinilo – קפה-ביסטרו עם אוכל טבעוני וצמחוני מעולה, אווירת בוהמה וגרפיטי.
• El Pimentón – מסעדה מקומית עם אוכל צ’יליאני פשוט וטעים במחירים נוחים לתרמילאים.
• Café con Cuento – בית קפה ספרותי מקסים עם עוגות ביתיות ואווירה רגועה.

טיפ מקומי: “בוליאפראסו, אל תתכננו יותר מדי. פשוט תאבדו את עצמכם ברחובות הצרים, המדרגות האינסופיות והציורים המדהימים. עלו וירדו בגבעות השונות, גלו פינות נסתרות וברים קטנים, והניחו לעיר לגלות את עצמה בפניכם.” – חוסה, תושב מקומי

סיורי יין בעמק קסבלנקה וקולצ’אגווה

צ’ילה היא אחת מיצרניות היין המובילות בעולם, ועבור חובבי יין, ביקור ביקב צ’יליאני הוא חוויה חובה. שני אזורי היין הנגישים והמומלצים ביותר הם עמק קסבלנקה, הנמצא בדרך בין סנטיאגו לוליאפראסו, ועמק קולצ’אגווה, כשעתיים דרומית לסנטיאגו.

עמק קסבלנקה (Valle de Casablanca) ידוע בזכות יינות הלבנים המצוינים שלו, במיוחד שרדונה וסוביניון בלאן. היקבים כאן מודרניים, והסיורים בהם כוללים בדרך כלל הסבר על תהליך ייצור היין וטעימות של 3-5 יינות.

יקבים מומלצים בעמק קסבלנקה:

• Casas del Bosque – יקב בוטיק יפהפה עם מסעדה מעולה וסיורים באנגלית.
• Viña Indomita – יקב עם מבנה אדריכלי מרשים על גבעה, הנותן תצפית מרהיבה של כל העמק.
• Emiliana – יקב אורגני עם מגוון יינות משובחים וסיור מיוחד בכרמים.

עמק קולצ’גווה (Valle de Colchagua), לעומת זאת, ידוע ביינות האדומים המשובחים שלו, בעיקר קברנה סוביניון, מרלו וקרמנר. המרכז של העמק הוא העיירה סנטה קרוז, ממנה יוצאים סיורים ליקבים השונים.

יקבים מומלצים בעמק קולצ’גווה:

• Montes – יקב יוקרתי עם מרתף חביות מרשים בצורת צלב.
• Lapostolle – יקב בוטיק יוקרתי עם סיורים אינטימיים ואדריכלות מודרנית.
• MontGras – יקב המציע חוויה יחודית של יצירת יין אישי.

עבור תרמילאים, מומלץ להצטרף לסיור יום מאורגן הכולל ביקור ב-3-4 יקבים, הכל כלול (כולל ארוחת צהריים וטעימות). עלות סיור כזה נעה בין 80 ל-150 דולר, תלוי ביקבים ובגודל הקבוצה. לחלופין, ניתן להגיע בתחבורה ציבורית לסנטה קרוז ולהזמין סיורים מקומיים.

טיפ חשוב: “צ’ילה מתגאה מאוד ביין המקומי. גם אם אתם לא ‘חובבי יין מקצועיים’, טעימת יין היא חלק מהתרבות. הסוביניון בלאן של קסבלנקה קליל וקל לשתייה גם למי שלא רגיל ביין, ואזור קולצ’אגווא המתמחה בקרמנר הוא ייחודי לצ’ילה.” – קרלוס, מדריך יין מקומי

מה לאכול בצ’ילה – המטבח הצ’יליאני

המטבח הצ’יליאני משלב השפעות ילידיות, ספרדיות ואירופאיות, עם דגש על מרכיבים טריים ומקומיים. עבור תרמילאים, האוכל הצ’יליאני מציע שילוב של טעמים חדשים, מנות משביעות ואופציות לכל תקציב. הנה כמה מהמאכלים המסורתיים שחובה לנסות:

מאכלי ים צ’יליאנים

עם קו חוף של למעלה מ-4,000 ק”מ, צ’ילה הייתה תמיד מובילה עולמית בפירות ים. מסעדות פירות ים טובות ניתן למצוא לאורך כל החוף, וגם בערים הגדולות כמו סנטיאגו. מנות עיקריות שחובה לנסות:

• סביצ’ה צ’ילינה (Ceviche Chileno) – פירות ים טריים (בעיקר דג, תמנון או שרימפס) “מבושלים” במיץ לימון, עם בצל, פלפלים חריפים וכוסברה.
• פנייאדה דה מריסקוס (Paila Marina) – מרק פירות ים עשיר ומלא בטעמים, דומה לבויאבז הצרפתי.
• צ’ורוס אל ואפור (Choritos al Vapor) – מולים מאודים בלימון, יין לבן ועשבי תיבול.
• קונגריו פריטו (Congrio Frito) – צלופח מטוגן, מאכל שזכה לשבחים בשירו של פבלו נרודה “אודה לקונגריו פריטו”.

כאשר אתם מזמינים פירות ים בצ’ילה, שימו לב למונח “מאריסקו דל דיא” (pesca del día) – “דגי היום”, המציין את הדג הטרי ביותר שנתפס באותו יום.

בשרים וארוחות ביתיות

המטבח הצ’יליאני, בדומה לשכנותיה הדרום אמריקאיות, מחשיב את הבשר כמרכיב מרכזי בארוחה. אספדו (אסאדו) – ברביקיו צ’יליאני, הוא חלק מהתרבות, ואירוע חברתי בפני עצמו.

• פורוטו גרנדס (Porotos Granados) – תבשיל שעועית דרום אמריקאי עשיר עם תירס, דלעת ובזיליקום.
• פסטל דה צ’וקלו (Pastel de Choclo) – מעין פאי בשר ותירס אפוי, מאכל לאומי של ממש.
• צ’וריפן (Choripán) – כריך פשוט וטעים עם נקניקית צ’וריסו ופרוסות לחם, מוגש עם רוטב צימיצ’ורי חריף.
• אומפנדס דה פינו (Empanadas de Pino) – כיסוני בצק ממולאים בבשר, בצל, זיתים, ביצה קשה וצימוקים, אופייני מאוד למטבח הצ’יליאני.

טיפ גסטרונומי: “אל תשפטו מסעדה לפי המראה החיצוני שלה. לעתים קרובות, המקומות הכי פשוטים ב’מרקדו’ (שוק) או ב’פיקדה’ (מסעדה פשוטה) מגישים את האוכל המקומי הכי אותנטי וטעים, במחירים שפויים לתרמילאים. שאלו את המקומיים היכן הם אוכלים.” – איזבלה, בלוגרית אוכל צ’יליאנית

משקאות צ’יליאניים

כמובן שצריך לשטוף את כל האוכל הטוב הזה עם משקה מקומי. צ’ילה מציעה מגוון משקאות מסורתיים וייחודיים:

• פיסקו סאוור (Pisco Sour) – מנם קיימת מחלוקת בין צ’ילה לפרו על מקור הפיסקו, אבל אין ספק שהקוקטייל הזה, המורכב מפיסקו (ברנדי ענבים), מיץ לימון, סירופ פשוט וחלבון ביצה, הוא אחד המשקאות הנפוצים ביותר בצ’ילה.
• טרמאטה (Terremoto) – שם המשקה פירושו “רעידת אדמה”, והוא מורכב משילוב של יין לבן חצי מתוק, גלידה אננס (או סורבה לימון) וכמה טיפות פרנט – וכן, זה חזק ומסוכן כמו שזה נשמע!
• מוטה (Mote con Huesillo) – משקה לא אלכוהולי מתוק המורכב מגרגרי חיטה וצימוקים בסירופ ממותק, פופולרי מאוד בקיץ.
• צ’יצ’ה (Chicha) – משקה מותסס מסורתי העשוי מתפוחים או ענבים, שנפוץ במיוחד באזורים הכפריים.

ובכל מקום, כמובן, תמצאו יין צ’יליאני איכותי, בעיקר קרמנר, קברנה סוביניון וסוביניון בלאן, שהפכו את צ’ילה ליצואנית יין מובילה בעולם.

שאלות נפוצות: מה לעשות בצ’ילה

מקורות מידע נוספים:

• המטייל – צ’ילה
• Go Travel – כל מה שצריך לדעת לפני טיול לצ’ילה