טרקים באגם לוסיאנו צ’ילה – חוויה קסומה בלב נופי פטגוניה

אגם לוסיאנו (Lago Luciano) הוא אחת מפניני הטבע הפחות מוכרות בצ’ילה, שמציעה למטיילים חוויית טרקים אותנטית ועוצרת נשימה. ממוקם בלב אזור האגמים המרהיב של דרום צ’ילה, האגם מוקף בנופים בתוליים של יערות עבותים, הרים מרשימים ומפלים שוצפים. בשונה מיעדים פופולריים יותר כמו טורס דל פאינה, אגם לוסיאנו מציע חוויית טיול שקטה יותר ואינטימית, המאפשרת התחברות אמיתית לטבע הפראי של פטגוניה. במאמר זה, נסקור את מסלולי הטרקים הנפלאים באזור אגם לוסיאנו, נציע טיפים שימושיים למטיילים, ונחשוף את סודותיו של מקום קסום זה שעדיין לא נכבש על ידי תיירות המונים.

היכרות עם אגם לוסיאנו ואזור האגמים בצ’ילה

אזור האגמים בצ’ילה, הידוע גם בכינויו “Los Lagos”, הוא חלק מהמחוזות התשיעי והעשירי של צ’ילה. זהו אזור שופע במים – עם עשרות אגמים קריסטליים, נהרות זורמים והרי געש פעילים. אגם לוסיאנו ממוקם בחלק הדרומי של אזור זה, בין יערות גשם מתונים והרים מושלגים. האגם עצמו נוצר לפני אלפי שנים כתוצאה מהפשרת קרחונים, והוא ידוע במימיו הטורקיזיים הצלולים.

האקלים באזור מושפע מקרבתו לאוקיינוס השקט ולרכס האנדים. חודשי הקיץ (דצמבר עד מרץ) מציעים את התנאים האופטימליים לטרקים, עם טמפרטורות נעימות של 15-25 מעלות צלזיוס ביום. עם זאת, כדאי להיות מוכנים לשינויים פתאומיים במזג האוויר, שכן באזור זה יכול לרדת גשם בכל עונה.

המגוון הביולוגי סביב אגם לוסיאנו עשיר במיוחד. היערות העבותים מאכלסים עצי פאגוס עתיקים (הידועים גם כ-Southern Beech), במבוק דרומי ומגוון רחב של צמחים אנדמיים. בין בעלי החיים שניתן לפגוש במהלך הטרקים נמצאים פומות, הואמולים (מין של צבי אנדיני), קונדורים אנדיניים, והרבה מינים של ציפורים צבעוניות. כמו כן, האגם עצמו עשיר בדגה ומהווה בית לדגי טרוטה (פורל) ודגי סלמון.

מבחינה תרבותית, האזור הוא בית לקהילות של ילידי המפוצ’ה (Mapuche), שהם התושבים המקוריים של דרום צ’ילה. בכפרים הסמוכים לאגם ניתן ללמוד על המסורות העשירות שלהם, הקשר העמוק שלהם לטבע, ולטעום ממאכלים מסורתיים כמו “Curanto” (תבשיל של פירות ים ובשר המבושל בבור באדמה) ו-“Milcao” (לביבות תפוחי אדמה).

המסלולים המרכזיים לטרקים באגם לוסיאנו

מסלול “טבעת הלוסיאנו” (Circuito Luciano)

“טבעת הלוסיאנו” הוא המסלול הקלאסי והמקיף ביותר באזור, המציע חוויה מושלמת של 4-5 ימי הליכה סביב האגם. אורכו הכולל של המסלול הוא כ-65 ק”מ, והוא מתאים למטיילים בעלי כושר בינוני-גבוה. הטרק מתחיל בכפר הקטן פוארטו רינקון (Puerto Rincón), הממוקם בצדו הצפוני של האגם.

• יום 1: הליכה של כ-15 ק”מ דרך יער עבות ועתיק, עם עצירות בנקודות תצפית מרהיבות על האגם. הלינה הראשונה היא בחניון מיראדור דל אגילה (Mirador del Águila), הממוקם על גבעה עם נוף פנורמי.
• יום 2: המסלול ממשיך לאורך 14 ק”מ לכיוון החלק המזרחי של האגם, עם עליה משמעותית לרכס המציע תצפיות על רכס האנדים. הלינה השנייה היא בחניון קסקדה (Campamento Cascada), הממוקם ליד מפל מרשים.
• יום 3: יום זה כולל את החלק המאתגר ביותר של המסלול – עליה למעבר הרים בגובה 1,500 מטר וירידה לעמק קסום. המסלול באורך 18 ק”מ מסתיים בחניון ואלה פרופונדו (Valle Profundo).
• יום 4: היום האחרון כולל הליכה של 18 ק”מ חזרה לנקודת ההתחלה, עם מעבר בחופים הדרומיים של האגם ובמספר כפרים מסורתיים.

לאורך המסלול ישנם מספר חניונים מסודרים, חלקם עם שירותים בסיסיים כמו שירותים ומים זורמים. מומלץ להצטייד במפה מפורטת של המסלול, שניתן לרכוש במשרדי התיירות המקומיים או להוריד מאפליקציות ניווט מוכרות.

“טבעת הלוסיאנו מציעה חוויה אמיתית של התחברות לטבע. הרגע שבו עולים לנקודת התצפית הגבוהה ורואים את האגם כולו משתרע למטה, מוקף בהרים מושלגים – זה רגע שלא אשכח לעולם”, מספרת דנה, מטיילת ישראלית שהשלימה את המסלול בינואר 2023.

מסלול “עמק הקרחונים” (Valle de los Glaciares)

מסלול זה הוא אחד המרשימים באזור, ומוביל את המטיילים אל לב אזור הקרחונים שמזין את אגם לוסיאנו. זהו מסלול באורך של 28 ק”מ (הלוך ושוב), שניתן להשלים ב-2-3 ימים, בהתאם לקצב ההליכה ולעצירות בדרך.

המסלול מתחיל בנקודת כניסה מזרחית לאגם, בכפר פוארטו גלסיאר (Puerto Glaciar). היום הראשון כולל הליכה של כ-12 ק”מ בעליה מתונה דרך עמק נהר הקרח (Río Hielo). המסלול עובר ביערות מרהיבים של עצי לנגה (Lenga) וקויולה (Coihue), שני מינים מקומיים של עצי אשור דרומי.

ביום השני, המסלול מתלול יותר ומטפס לגובה של כ-1,200 מטר, שם נמצאת נקודת התצפית המרכזית על הקרחון לוסיאנו (Glaciar Luciano). זוהי נקודת השיא של הטרק, עם נוף עוצר נשימה של קיר קרח כחול-לבן המשתרע על פני מאות מטרים.

שם הקרחון	גובה (מטרים)	מאפיינים מיוחדים
קרחון לוסיאנו הצפוני	1,200	קיר קרח מרשים עם קרחונים תלויים
קרחון פוזו אזול	950	קרחון נסוג המסתיים באגם קרחוני בצבע טורקיז
קרחון מונטה נגרו	1,450	קרחון שחור עם שכבת סלעים וולקניים

יש אפשרות להמשיך את המסלול ליום שלישי, ולהגיע לטיפוס מאתגר יותר אל הקרחון פוזו אזול (Pozo Azul), שם ניתן לראות את הבריכות הטורקיזיות שנוצרות מההפשרה של הקרחון. מסלול זה מצריך ליווי של מדריך מקומי, שכן הוא כולל חציית שדה קרחוני ודורש ידע וציוד מתאים.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות, בשל משבר האקלים, הקרחונים באזור נסוגים בקצב מדאיג. “כשהתחלתי להדריך טיולים בלוסיאנו לפני 15 שנה, הקרחון היה מגיע כמעט עד לאגם”, מספר חואן, מדריך מקומי. “היום צריך לטפס עוד כמעט קילומטר כדי להגיע לקצה שלו. זו תזכורת כואבת לשינויי האקלים שמשפיעים על המקום הקסום הזה”.

מסלול “החופים הנסתרים” (Playas Escondidas)

לאלו שמחפשים טרק קל יותר, מסלול “החופים הנסתרים” הוא בחירה מצוינת. זהו מסלול באורך 18 ק”מ שניתן להשלים ביום אחד ארוך או לפצל לשני ימים רגועים. המסלול מתחיל בחוף פלאיה גרנדה (Playa Grande) בצדו המערבי של האגם, וממשיך לאורך החוף לכיוון דרום-מזרח.

הייחוד של מסלול זה הוא בגישה שהוא מספק לחופים קטנים ומבודדים שאינם נגישים בדרך אחרת. מדובר בחופי חלוקי אבן וחול שחור, עם מים צלולים בצבע טורקיז עמוק. בין החופים, המסלול עובר ביערות חופיים מרהיבים עם עצים עתיקים שענפיהם נוטים מעל המים.

• חוף לה קלטה (La Caleta): חוף קטן ואינטימי, מוקף בסלעים וולקניים שחורים. מקום מושלם לעצירת צהריים ולטבילה מרעננת.
• מפרץ לוס פסקדורס (Bahía Los Pescadores): מפרץ שקט עם שרידים של כפר דייגים עתיק. בעונת השיא (ינואר-פברואר) ניתן לפגוש כאן דייגים מקומיים ואף לרכוש דגים טריים.
• חוף פיאורד (Playa Fiordo): החוף האחרון במסלול, הממוקם בנקודה בה האגם מתחבר לפיורד צר. נקודת תצפית מדהימה על ההרים המקיפים.

לאורך המסלול ישנן מספר מערות חופיות שניתן לחקור, כמו גם מפלים קטנים שזורמים מההרים ישירות לאגם. זהו מסלול מושלם למי שאוהב לשלב טרקים עם חוויה חופית, ומחפש קצת יותר פרטיות מאשר בחופים המרכזיים של האגם.

“החוויה של להגיע לחוף פרטי משלך, אחרי הליכה ביער קסום, היא פשוט מושלמת. ישבנו שעות על החוף, מביטים במים הטורקיזיים ובהרים המושלגים, בלי לראות אף אדם אחר. זו הייתה אחת החוויות המדיטטיביות ביותר שחוויתי בטיול בדרום אמריקה”, משתף אלון, מטייל ישראלי.

מסלול “פסגת הר מיראדור” (Cumbre Cerro Mirador)

למטיילים המחפשים אתגר גדול יותר ונוף פנורמי מרהיב, מסלול “פסגת הר מיראדור” מציע חוויה בלתי נשכחת. זהו מסלול באורך 12 ק”מ (הלוך ושוב) עם עליה תלולה ומאתגרת לפסגה בגובה 1,850 מטר. הטרק מתחיל בכפר אל פוארטו (El Puerto) בצד הצפון-מזרחי של האגם.

החלק הראשון של המסלול עובר ביער עבות ומיסתורי, עם עצים עתיקים מכוסי טחבים וצמחייה ייחודית. ככל שעולים בגובה, היער מתחלף בשיחים נמוכים ואז בצמחייה אלפינית עדינה. החלק האחרון, כ-2 ק”מ לפני הפסגה, הוא טיפוס על סלעים וולקניים חשופים.

הנוף מהפסגה הוא פשוט עוצר נשימה – פנורמה של 360 מעלות הכוללת את אגם לוסיאנו כולו, שרשרת ההרים של האנדים, ובימים בהירים אפילו חלק מאזור הפיורדים של צ’ילה והאוקיינוס השקט. זוהי נקודת תצפית מושלמת גם לצילום זריחה או שקיעה.

רבים מהמטיילים בוחרים לצאת לדרך מוקדם בבוקר (סביב השעה 4:00) כדי להגיע לפסגה בזמן לזריחה. “לראות את האזור כולו מתעורר לחיים עם הזריחה, כשהאור הראשון פוגע בקרחונים ויוצר השתקפויות באגם – זו חוויה שקשה לתאר במילים”, מספר דודי, מטייל ותיק שהשלים את הטרק בדצמבר 2022.

חשוב לציין כי זהו מסלול מאתגר המצריך כושר גופני טוב, ציוד מתאים (כולל נעלי הרים טובות), והיכרות בסיסית עם טכניקות ניווט, שכן בחלק העליון של המסלול סימוני השביל הופכים דלילים יותר. בחודשי החורף (יוני-אוגוסט), הפסגה מכוסה בשלג וההליכה אליה דורשת ציוד וידע מתאימים לתנאי שלג.

ציוד, הכנות וטיפים לטרקים באגם לוסיאנו

ציוד חיוני

הטרקים באזור אגם לוסיאנו דורשים ציוד מתאים, במיוחד בשל תנאי מזג האוויר המשתנים והמאפיינים הייחודיים של האזור. להלן רשימת הציוד המומלץ:

• נעלי הליכה: נעליים גבוהות עם אחיזה טובה בשטח והגנה מפני מים הן קריטיות. הדרכים יכולות להיות בוציות מאוד, במיוחד אחרי גשם.
• ביגוד בשיטת השכבות: אפילו בקיץ, הטמפרטורות יכולות לרדת בלילה. מומלץ להביא:
  • שכבה בסיסית מחומר המרחיק לחות מהגוף
  • שכבה מבודדת (פליז או דאון)
  • שכבה חיצונית עמידה למים ולרוח
  • כובע רחב שוליים להגנה מהשמש
  • כובע צמר לשעות הקרות
• תרמיל גב: לטרקים ארוכים יותר, תרמיל בנפח 50-70 ליטר. לטרקים יומיים, תרמיל קטן יותר (20-30 ליטר) יספיק.
• ציוד לינה: אוהל עמיד למים, שק שינה המתאים לטמפרטורות של עד 0 מעלות, ומזרן שטח בידודי.
• מערכות מים: מימיית שתייה בנפח 2-3 ליטר ובקבוקים נוספים. באזור זה המים נחשבים בטוחים לשתייה ברוב המקומות, אך עדיין מומלץ להביא טבליות לטיהור מים או פילטר.
• מזון: אוכל קל להכנה שאינו מתקלקל, כמו פסטות, אורז, טונה בשימורים, אגוזים, פירות יבשים וחטיפי אנרגיה.
• ציוד בישול: כירת גז קטנה, סיר, כלי אוכל וסכו”ם.
• ציוד בטיחות: ערכת עזרה ראשונה, פנס ראש עם סוללות חלופיות, סכין רב-שימושית, מצית או גפרורים עמידים למים, ושריקה למקרה חירום.
• ציוד ניווט: מפה פיזית של האזור, מצפן, וGPS (אם אפשרי). יש לזכור שקליטת הסלולר באזור היא חלקית ביותר.

תכנון והכנה

תכנון מראש הוא המפתח להצלחת הטרקים באגם לוסיאנו. הנה כמה טיפים חשובים:

תזמון מיטבי: העונה הטובה ביותר לטרקים באגם לוסיאנו היא בין נובמבר לאפריל, כאשר חודשי השיא הם ינואר ופברואר. בחודשים אלה הטמפרטורות נעימות (15-25 מעלות ביום), והשבילים נוחים יותר להליכה. עם זאת, זו גם העונה העמוסה ביותר, ולכן כדאי לשקול את חודשי הכתפיים (נובמבר או מרץ-אפריל) לחוויה שקטה יותר.

אישורים והרשמה: בחלק מהמסלולים באזור אגם לוסיאנו נדרשת הרשמה מראש והוצאת אישורי כניסה, במיוחד באלו העוברים בשמורות טבע. ניתן לבצע זאת דרך אתר הרשות הלאומית לשמורות בצ’ילה (CONAF) או במשרדי השמורה בכניסה. בעונת השיא, מומלץ להירשם מספר שבועות מראש.

הזמנת לינה: אם אתם מתכננים ללון בבקתות או חניוני שטח מוסדרים (במקום באוהל עצמאי), מומלץ מאוד להזמין מקומות מראש, במיוחד בעונת השיא.

אימון פיזי: הטרקים באזור לוסיאנו יכולים להיות דורשניים פיזית, במיוחד אלו הכוללים עליות תלולות. מומלץ לבצע אימוני הליכה ואימוני כושר כלליים לפני הטיול, במיוחד אם אתם מתכננים טרקים ארוכים של מספר ימים.

טיפים מקומיים וסודות

כמטיילים ישראלים שבילו זמן רב באזור אגם לוסיאנו, אספנו כמה טיפים מקומיים שיוכלו לשדרג את חווית הטרקים שלכם:

• שעות העומס: רוב המטיילים מתחילים את היום בין 8:00 ל-9:00 בבוקר. אם אתם מתחילים בשעה 7:00 או אפילו מוקדם יותר, תזכו לשבילים שקטים יותר ולסיכויים טובים יותר לצפות בחיות בר.
• בעלי חיים מקומיים: אזור לוסיאנו ידוע באוכלוסיית הפומות שלו. למרות שהסיכוי לראות פומה הוא נמוך, מומלץ להיות ערניים ולא להשאיר מזון חשוף במחנה. מצד שני, המקום מלא בציפורים ייחודיות – קחו משקפת לצפייה בציפורים!
• אגמים נסתרים: מעבר לאגם הראשי, ישנם מספר אגמים קטנים ונסתרים באזור שכמעט ואינם מופיעים במפות התיירותיות. למשל, “לגונה אסקונדידה” (Laguna Escondida) – אגם קטן וקסום שניתן להגיע אליו בסטייה קלה ממסלול “טבעת הלוסיאנו”. שאלו מקומיים על מקומות כאלה.
• מאכלים מקומיים: בכפרים הקטנים סביב האגם, חפשו את המאפה המקומי “מילקאו” (Milcao) – מאפה תפוחי אדמה ממולא בבשר או דגים. זוהי ארוחת שטח מצוינת שאפשר לקחת לטרק.
• מקומיים יודעי דבר: בעיירה פוארטו רינקון ישנו בר קטן בשם “El Refugio” שבו נפגשים מדריכי הטרקים המקומיים בערבים. זה מקום מצוין לשמוע טיפים עדכניים על מצב השבילים ומזג האוויר.
• חשכה מושלמת: אזור אגם לוסיאנו מציע אחד השמיים הכהים ביותר בצ’ילה, עם זיהום אור מינימלי. בלילות נטולי ירח וללא עננים, המחזה של שביל החלב וכוכבי הדרום הוא בלתי נשכח. קחו זאת בחשבון בתכנון הלינה בשטח.

מטייל ישראלי ותיק שביקר באזור לוסיאנו מספר כמה פעמים שיתף עמנו: “אחד הדברים שלמדתי אחרי כמה ביקורים באזור הוא שהמזג אוויר יכול להשתנות ברגע. אפילו בקיץ, כשמזג האוויר נראה מושלם, תמיד כדאי להיות מוכן עם שכבת ביגוד אטומה למים. פעם אחת, בטרק על הר מיראדור, היה בוקר שמשי מושלם שהפך לסופת גשם תוך 30 דקות. זה חלק מהקסם של המקום, אבל צריך להיות מוכנים לזה.”

חוויות קולינריות ואוכל בטרקים

אחד ההיבטים המשמעותיים בתכנון טרקים באזור אגם לוסיאנו הוא האוכל. בין אם אתם מביאים את המזון שלכם או סומכים על אפשרויות מקומיות, האוכל הוא חלק בלתי נפרד מחוויית הטיול.

אוכל לטרקים

למטיילים העצמאיים שנושאים את כל הציוד על גבם, תכנון האוכל הוא קריטי – צריך לאזן בין משקל, ערך תזונתי, ואורך חיי המדף. הנה כמה רעיונות מומלצים:

• ארוחות בוקר: שיבולת שועל (אפשר להכין מראש שקיות אישיות עם תוספות כמו אבקת חלב, סוכר, צימוקים), מיוזלי, לחם פיתה (מחזיק מעמד טוב יותר מלחם רגיל) עם ממרחים כמו טחינה או חמאת בוטנים.
• ארוחות צהריים: טורטיות או לחם פיתה עם טונה בשימורים, אבוקדו (בעונה), גבינה קשה וירקות עמידים כמו גזר ופלפל. חטיפים כמו אגוזים, שקדים ופירות יבשים הם תוספת מצוינת.
• ארוחות ערב: פסטה, אורז או קוסקוס עם רטבים מיובשים או שימורים קלים כמו טונה, סרדינים או עדשים מבושלות. תבלינים קלים כמו שום מיובש, אורגנו ופלפל אדום יכולים לשדרג כל ארוחה פשוטה.
• חטיפים ואנרגיה: חטיפי אנרגיה, פירות יבשים, שוקולד כהה, וחטיפי גרנולה הם מקורות אנרגיה מצוינים בין הארוחות.

מטיילת ישראלית בשם נועה שיתפה איתנו טיפ: “גיליתי שיטה נהדרת לארוחות ערב בטרקים. לפני הטיול, אני מכינה תבשילים כמו חמין, עדשים או קארי, ומייבשת אותם במייבש מזון. הם הופכים לקלים במשקל, ובשטח אני פשוט מוסיפה מים רותחים וקריצה של שמן זית. הרבה יותר טעים מאוכל תעשייתי מיובש!”

אפשרויות מזון מקומיות

למרות שאגם לוסיאנו הוא אזור מרוחק יחסית, יש מספר כפרים קטנים מסביב לאגם המציעים אפשרויות מזון. זה יכול להקל משמעותית על המשקל שצריך לשאת, במיוחד בטרקים ארוכים:

• פוארטו רינקון: הכפר המרכזי באזור, ובו מספר מסעדות קטנות המתמחות בדגים טריים ובמאכלים צ’יליאנים מסורתיים. מסעדת “Casa del Pescador” מציעה דגי טרוטה (פורל) טריים נהדרים, ובמאפייה “Panadería Luciano” אפשר למצוא לחם טרי ומאפים מקומיים מצוינים לטיולים.
• קלטה דל סור: כפר דייגים קטן בחלקו הדרומי של האגם, המציע מספר קיוסקים המוכרים כריכים, פירות, וחטיפים. בעונת התיירות (דצמבר-מרץ) יש גם דוכן קטן המוכר “אמפנדס” – מאפים ממולאים בבשר, גבינה או דגים.
• חניון מיראדור: בחניון המרכזי של מסלול “טבעת הלוסיאנו” יש קיוסק קטן (פתוח בעונת השיא) המוכר מוצרים בסיסיים כמו פסטה, רטבים, ביסקוויטים, ושוקולד.

מטייל ישראלי ותיק ממליץ: “בפוארטו רינקון, לא תוכלו לפספס את הדוכן של דונה מרסדס – אישה מקומית מבוגרת שמוכרת ‘קורנטו’ (Curanto) – תבשיל מסורתי של בשר ופירות ים המבושל באדמה. זה אולי לא מה שתיקחו לטרק, אבל זו ארוחה מושלמת לפני או אחרי הטיול. היא גם מוכרת ‘מילקאו’ ארוז שמחזיק מעמד כמה ימים ומתאים מאוד לטיולים.”

מים בטרקים

נושא המים הוא קריטי בכל טרק. באזור לוסיאנו, יש מספיק מקורות מים לאורך רוב המסלולים, אך יש להיערך מראש:

• הנחלים והמעיינות באזור ההררי של לוסיאנו נחשבים בדרך כלל בטוחים לשתייה, במיוחד אלה הזורמים מהגבהים. עם זאת, תמיד מומלץ להשתמש בטבליות טיהור או בפילטר מים.
• בחלקים הנמוכים יותר, במיוחד ליד כפרים או אזורי מרעה, רצוי להתייחס בזהירות למקורות המים ולטהר אותם.
• לעולם אל תסמכו על זמינות של מים בנקודות גבוהות או על קווי פרשת מים – תמיד צאו עם לפחות 2 ליטר מים לאדם ליום רגיל, ויותר בימים חמים במיוחד או במקטעים ללא גישה ידועה למים.

לאורך מסלול “טבעת הלוסיאנו”, ישנן נקודות מסומנות במפות עם מקורות מים אמינים. עם זאת, בסוף הקיץ (מרץ-אפריל), חלק מהנחלים הקטנים עלולים להתייבש, ולכן כדאי לבדוק עם מדריכים מקומיים או פקחי השמורה לגבי המצב העדכני.

מסלולים אלטרנטיביים וחוויות ייחודיות

מעבר לארבעת המסלולים המרכזיים שתיארנו, אגם לוסיאנו והסביבה מציעים מגוון של אפשרויות טיול נוספות, חלקן פחות מוכרות ומציעות חוויה אותנטית יותר:

טרק “הצוקים הוולקניים” (Acantilados Volcánicos)

מסלול פחות מוכר אך מרהיב במיוחד הוא טרק “הצוקים הוולקניים”, המתחיל בקצה המזרחי של אגם לוסיאנו ומטפס אל רכס הרי געש עתיקים. זהו מסלול באורך כ-16 ק”מ (הלוך ושוב) שאפשר להשלים ביום אחד ארוך או לפצל ללינת שטח באמצע.

הייחוד של מסלול זה הוא בצוקים הוולקניים המרשימים – עמודי בזלת אנכיים שנוצרו לפני מיליוני שנים כשלבה התקררה במהירות. הצוקים מתנשאים לגובה של 80-120 מטר ויוצרים נוף דרמטי שמזכיר את עולם “משחקי הכס”.

במהלך הטרק יש מספר נקודות תצפית מדהימות, כולל אחת הנקראת “Mirador del Condor” המציעה סיכוי טוב לראות קונדורים אנדיניים בתעופה. בנקודה הגבוהה ביותר של המסלול יש “מדבר וולקני” קטן – שטח פתוח עם תצורות סלע ייחודיות וצמחייה מדברית שמתפתחת על האדמה הוולקנית.

“הרגע שבו הגענו לפסגת רכס הצוקים הוולקניים היה פשוט מאגי. עמדנו בשקיעה, כשהשמש צובעת את עמודי הבזלט באדום-זהוב, והקונדורים מרחפים מעל. זה היה סוריאליסטי לחלוטין”, מתאר גיל, מטייל ישראלי שגילה את המסלול הזה בטעות כשסטה ממסלול מתוכנן אחר.

קאיאקים באגם

דרך מרעננת ושונה לחוות את אגם לוסיאנו היא באמצעות קאיאקים. מספר מקומות בכפרים שמסביב לאגם מציעים השכרת קאיאקים, מהאופציה העצמאית ועד לטיולים מודרכים של יום שלם או אפילו מספר ימים.

חברת “Kayak Luciano Adventures” בכפר פוארטו רינקון מציעה מסלול מיוחד בן יומיים הכולל חציית האגם בקאיאק והגעה לחופים מבודדים שאינם נגישים ברגל. הלילה מבוסס על לינת אוהלים בחוף מבודד, עם ארוחת ערבית המבוססת על דגים טריים מהאגם.

דווקא מהמים ניתן לראות היבטים שונים של הנוף – צוקים הצונחים ישירות לאגם, מפלים נסתרים, ומערות חופיות שאינן נראות מהיבשה. בימים שקטים, המים הצלולים של האגם מאפשרים לראות עד עומק של 15-20 מטר, כולל צמחיית מים ודגים.

לאלו שאין להם ניסיון קודם בקאיאק, מומלץ להתחיל עם טיול מודרך קצר של מספר שעות, כדי להתרגל לכלי ולהבין את היכולות והמגבלות. למנוסים יותר, האפשרות לשלב בין טרקים רגליים לקטעים בקאיאק יכולה ליצור חוויה מגוונת ומרתקת.

חוויות תרבותיות

השהייה באזור אגם לוסיאנו מציעה גם הזדמנות לפגוש את התרבות המקומית, במיוחד את מסורות עם המפוצ’ה (Mapuche), הילידים המקוריים של האזור. בכפר אינדיחני קטן בשם נואבו לוסיאנו (Nuevo Luciano), כ-5 ק”מ מפוארטו רינקון, ניתן להשתתף בסיורים תרבותיים מיוחדים:

• סדנאות קולינריות: הזדמנות ללמוד כיצד להכין מאכלים מסורתיים כמו “Cazuela” (מרק בשר עשיר) או “Sopaipillas” (לחם מטוגן מתפוחי אדמה). הסדנאות מועברות על ידי נשים מפוצ’ה מקומיות.
• אומנות מסורתית: הקהילה מציעה גם סדנאות אריגה מסורתית, עם צבעים טבעיים המופקים מצמחים מקומיים.
• טקסים מסורתיים: בזמנים מסוימים של השנה, בעיקר סביב הסולסטיס (21 ביוני ו-21 בדצמבר), מתקיימים טקסים מסורתיים שמבקרים מוזמנים לצפות בהם (רק עם הזמנה מראש והיכרות עם כללי הכבוד המקומיים).

“כשהגענו לנואבו לוסיאנו, היינו זרים. כשעזבנו, הרגשנו כמו חלק מהמשפחה”, מספרת רותי, שביקרה באזור עם בעלה. “דונה קרמן, אישה מפוצ’ה מבוגרת, לימדה אותנו להכין sopaipillas ושיתפה סיפורים על המיתולוגיה של האגם. היא סיפרה שלפי האמונה המקומית, בתוך האגם חי רוח נחש ענק בשם Kai-Kai, המגן על המים הקדושים.”

חוויה תרבותית נוספת היא להצטרף לדייגים מקומיים ליום דיג באגם. מספר משפחות בפוארטו רינקון מציעות חווית דיג מסורתי, שבסופה מבשלים יחד את השלל. זו הזדמנות נהדרת לא רק לטעום דג טרי, אלא גם ללמוד על הקשר העמוק בין המקומיים לאגם ולמשאביו.

צפרות ותצפיות טבע

אזור אגם לוסיאנו הוא גן עדן לחובבי צפרות ותצפיות טבע. מגוון העופות באזור הוא עשיר במיוחד, עם יותר מ-100 מינים שונים. בין הציפורים הבולטות:

• הקונדור האנדיני: אחד מהעופות הדורסים הגדולים בעולם, עם מוטת כנפיים של עד 3.2 מטר. ניתן לראותו מרחף מעל הרכסים, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות.
• חמסן צ’יליאני: Chimango Caracara – עוף דורס קטן יותר, נפוץ מאוד באזור ומוכר בתעופה האקרובטית שלו.
• הפלמנקו הצ’יליאני: בחלק הרדוד המזרחי של האגם ניתן לפעמים לראות להקות קטנות של פלמנקו צ’יליאני, עם הנוצות הורודות-אפרפרות המאפיינות אותו.
• המרטין השלג: Ringed Kingfisher – ציפור מרהיבה עם מקור ארוך וצבעים עזים, הצדה דגים באגם.

מעבר לציפורים, האזור מציע הזדמנויות לראות יונקים כמו הואמול (Huemul) – צבי אנדיני בסכנת הכחדה, שועלי קולפאו, וויסקצ’ות (תמייל דרום-אמריקאי). בלילות, עם קצת מזל, ניתן לשמוע ולפעמים אפילו לראות פומות.

לחובבי הצפרות הרציניים, מומלץ לשכור מדריך צפרות מקומי ליום או יומיים. המדריכים מכירים את המקומות הספציפיים ואת הזמנים האופטימליים לראות את המינים הנחשקים ביותר. חברת “Luciano Bird Tours” מציעה סיורי צפרות מותאמים אישית, כולל אפשרות לסיורי לילה לצפייה בינשופים ובבעלי חיים פעילי לילה אחרים.

שילובים עם אזורים סמוכים

אגם לוסיאנו הוא חלק ממסדרון אקולוגי רחב יותר, המאפשר שילובים מרתקים עם אזורים סמוכים. הנה כמה אפשרויות:

1. שילוב עם פארק פוייהוא: מצפון לאגם לוסיאנו נמצא הפארק הלאומי פוייהוא (Puyehue), המציע נופים וולקניים שונים לחלוטין, כולל מעיינות חמים טבעיים. ניתן לתכנן מסלול של שבוע-10 ימים שמתחיל בפוייהוא, ממשיך דרום ללוסיאנו, ומסתיים בפוארטו מונט או פוארטו ואראס.

2. לולאת היער הגשום: מסלול ארוך יותר המשלב את לוסיאנו עם שמורת הואילו (Huilo Huilo) ואגם פיריוואיקו (Pirehueico). זהו מסלול מעגלי של כ-10-14 ימים, המציע מגוון עשיר של נופים, מיערות גשם מתונים ועד מרחבי געש פתוחים.

3. הרחבה לארגנטינה: מהחלק המזרחי של אגם לוסיאנו, ניתן לחצות את הגבול לארגנטינה (כשהגבול פתוח) ולהמשיך לעיירה הציורית סן מרטין דה לוס אנדס (San Martín de los Andes). זה מאפשר להשוות בין שני צדי האנדים ולחוות את ההבדלים בנוף, בתרבות ובאוכל.

יורם, מדריך טיולים ישראלי שמתמחה באזור, ממליץ: “אם יש לכם שבועיים או יותר, שילוב של לוסיאנו עם פוייהוא והואילו-הואילו הוא פשוט מושלם. בעוד שלוסיאנו מציע אגם רחב ידיים ונופי הרים דרמטיים, הואילו-הואילו מתמקד ביער גשם קסום כמעט אגדי, עם מפלים, גשרים תלויים, ובקתות עץ מדהימות בצורת פטריות. השילוב יוצר חוויה מאוזנת ומגוונת של הטבע הדרום צ’יליאני.”

שאלות נפוצות על טרקים באגם לוסיאנו צ’ילה