טרקיםפרו



מדריך מקיף לטרקים במאצ’ו פיצ’ו פרו: המסלולים, הטיפים והחוויה המושלמת

מדריך מקיף לטרקים במאצ’ו פיצ’ו פרו: המסלולים, הטיפים והחוויה המושלמת

מאצ’ו פיצ’ו (Machu Picchu), העיר האבודה של האינקה, היא אחת האטרקציות המרהיבות והמסתוריות בעולם הטיולים. מוכרזת כאחד משבעת פלאי תבל החדשים, מאצ’ו פיצ’ו מושכת אליה מטיילים מכל רחבי העולם, ולא בכדי. השילוב של ארכיטקטורה עתיקה מרשימה, נופים עוצרי נשימה של הרי האנדים והסיפור ההיסטורי המיסטי – הופכים אותה לחוויה בלתי נשכחת. עבור המטייל הישראלי שחולם על הרפתקאות בדרום אמריקה, הטרקים השונים המובילים אל מאצ’ו פיצ’ו מהווים חלק משמעותי מהחוויה, ולעתים אף מרגשים יותר מהיעד עצמו.

בכתבה זו נסקור את כל מה שצריך לדעת על הטרקים השונים למאצ’ו פיצ’ו: מסלול האינקה הקלאסי המפורסם, אלטרנטיבות פחות מוכרות אך לא פחות מרהיבות כמו סלקנטיי (Salkantay) וג’אנגל (Jungle Trek), טיפים חשובים לתכנון, ציוד נדרש, עונות מומלצות, והכל כדי להפוך את החוויה שלכם למושלמת. בין אם אתם מטיילים מנוסים שמחפשים אתגר או מטיילים בפעם הראשונה בדרום אמריקה – המדריך הזה נועד לעזור לכם לתכנן את ההרפתקה הבלתי נשכחת הזו.

מאצ’ו פיצ’ו – קצת היסטוריה ורקע

לפני שנצלול לעומק הטרקים השונים, חשוב להבין את הקונטקסט והחשיבות של היעד אליו אנו צועדים. מאצ’ו פיצ’ו נבנתה במאה ה-15 על ידי האינקה פאצ’אקוטק (Pachacutec), והיא שוכנת בגובה של כ-2,430 מטר מעל פני הים. העיר העתיקה הייתה אחת הסודות השמורים של האימפריה האינקאית, ולמרבה המזל לא התגלתה על ידי הכובשים הספרדים, מה שאפשר את שימורה המופלא לאורך מאות שנים.

הנסתר נחשף רק בשנת 1911, כאשר חוקר אמריקאי בשם היראם בינגהאם (Hiram Bingham) התרשם מסיפורי מקומיים ועלה אל המקום בליווי מדריך מקומי. מה שמצא שם היכה אותו בתדהמה – עיר שלמה שנשתמרה בצורה יוצאת דופן, עם מבנים, מקדשים, טרסות חקלאיות מרהיבות ומערכת מים מתוחכמת. היום, מאצ’ו פיצ’ו היא אתר מורשת עולמית של אונסק”ו ומושכת מאות אלפי מבקרים מדי שנה.

השם “מאצ’ו פיצ’ו” מתורגם מהשפה הקצ’ואנית (Quechua) כ”הר זקן”, כנראה בגלל צורתו של אחד ההרים הסמוכים. המתחם כולל אזורים שונים – חלקם טקסיים וחלקם אזורי מגורים, וניכרת בו ההרמוניה המושלמת בין היצירה האנושית לטבע המרהיב שסביבה. ההנדסה המתקדמת של האינקה ניכרת בכל פינה – אבנים ענקיות שמשולבות זו בזו בדייקנות מופלאה, ללא שימוש בטיט או חומרי חיבור אחרים, כאשר האתר כולו בנוי לפי תנועת השמש וגרמי השמיים.

הטרקים המובילים למאצ’ו פיצ’ו: מבט כללי

הגעה למאצ’ו פיצ’ו אפשרית במספר דרכים, החל מהאפשרות הנוחה של רכבת ישירה מקוסקו (Cusco) או אויאנטייטמבו (Ollantaytambo), ועד לטרקים של מספר ימים דרך הרי האנדים המרהיבים. עבור המטייל האמיתי, הטרק עצמו הוא חלק משמעותי מהחוויה, ומאפשר לחוות את הטבע המרהיב ואת המורשת התרבותית של האינקה בדרך בלתי אמצעית.

ישנם מספר מסלולי טרקים פופולריים, הנבדלים זה מזה ברמת הקושי, אורכם, הנופים והאתרים שרואים בדרך. הנה סקירה קצרה של האופציות המרכזיות:

  • שביל האינקה הקלאסי (Classic Inca Trail) – המסלול המפורסם והמבוקש ביותר, 4 ימים של טרק היסטורי לאורך שביל עתיק של האינקה.
  • טרק סלקנטיי (Salkantay Trek) – חלופה פופולרית לשביל האינקה, מסלול מאתגר יותר הנמשך 5 ימים ומציע נופים מגוונים במיוחד.
  • טרק לארס (Lares Trek) – מסלול פחות עמוס תיירים המתמקד יותר בתרבות המקומית, כפרים ומפגש עם האוכלוסייה המקומית.
  • טרק ג’אנגל (Jungle Trek) – מסלול אדרנלין הכולל אופניים, רפטינג, אומגות וצעידה בג’ונגל.
  • שביל האינקה הקצר (Short Inca Trail) – גרסה מקוצרת של השביל הקלאסי, יום טרק אחד המתאים למטיילים עם לו”ז צפוף או כושר מוגבל.
  • צ’וקיקיראו למאצ’ו פיצ’ו (Choquequirao to Machu Picchu) – מסלול מאתגר במיוחד הנמשך 7-9 ימים וכולל ביקור בעיר האבודה הנוספת של האינקה.

בהמשך הכתבה נתעמק בכל אחד מהטרקים הללו, נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, ונספק מידע מפורט שיסייע לכם לבחור את המסלול המתאים לכם.

שביל האינקה הקלאסי – המסלול המקורי והמפורסם ביותר

שביל האינקה הקלאסי (Classic Inca Trail / Camino Inca) הוא ללא ספק המסלול המפורסם והמבוקש ביותר מבין כל הטרקים המובילים למאצ’ו פיצ’ו. זהו מסלול היסטורי אותנטי שנבנה על ידי האינקה לפני מאות שנים. אורכו כ-42 ק”מ והוא נמשך בדרך כלל 4 ימים ו-3 לילות. היתרון הגדול של שביל האינקה הוא שהוא המסלול היחיד שמגיע ישירות למאצ’ו פיצ’ו דרך שער השמש (Sun Gate / Intipunku), מה שמאפשר את המבט האיקוני על העיר העתיקה מלמעלה.

מסלול יום-יום בשביל האינקה הקלאסי

יום 1: המסלול מתחיל בנקודה הנקראת קילומטר 82 (Km 82) ליד הכפר פיסקאקוצ’ו (Piscacucho), אליה מגיעים באוטובוס מקוסקו. היום הראשון נחשב ליחסית קל, עם כ-12 ק”מ של הליכה בנופים כפריים לצד נהר אורובמבה (Urubamba). בדרך עוברים באתר ארכיאולוגי ראשון בשם ואילאבמבה (Wayllabamba), וחונים בגובה של כ-3,000 מטר.

“החוויה של היום הראשון בשביל האינקה היא בעיקר התרגלות לקצב ההליכה ולגובה. הנופים מתחילים להיפתח, וההתרגשות לקראת הימים הבאים מתחילה לחלחל.” – מתוך יומן מסע של מטייל ישראלי

יום 2: היום השני נחשב לקשה ביותר במסלול. הוא כולל עלייה תלולה למעבר ההרים הראשון – מעבר וורמיוואניוסקה (Warmiwañusca) המכונה “מעבר האישה המתה” (Dead Woman’s Pass), בגובה 4,215 מטר. המסלול הוא כ-11 ק”מ עם עלייה של כ-1,200 מטר בגובה. אחרי המעבר מתחילה ירידה תלולה לעמק פאקאימאיו (Pacaymayu) שם חונים בלילה השני.

יום 3: היום השלישי מגוון במיוחד מבחינת נופים ואתרים ארכיאולוגיים. הוא כולל עלייה למעבר הרים שני – רונקוראקיי (Runcuracay) בגובה 3,950 מטר, ולאחר מכן למעבר שלישי – פויפאטמרקה (Phuyupatamarca) בגובה 3,670 מטר. בדרך עוברים באתרים ארכיאולוגיים מרשימים כמו סאיאקמרקה (Sayacmarca) ו-פויפאטמרקה. היום מסתיים בחניון וויניאי וואינה (Wiñay Wayna), אתר מרהיב עם טרסות וגישה למים זורמים.

יום 4: היום האחרון מתחיל מוקדם מאוד, בדרך כלל בין 3:30 ל-4:30 לפנות בוקר, כדי להגיע לשער השמש (Intipunku) בזריחה ולזכות במבט המרהיב על מאצ’ו פיצ’ו בשעות הראשונות של הבוקר, כאשר האתר פחות עמוס במבקרים. ההליכה ביום האחרון היא יחסית קלה, כ-5 ק”מ בלבד. לאחר ההגעה למאצ’ו פיצ’ו מקבלים סיור מודרך באתר, ולאחר מכן יורדים באוטובוס לעיירת אגואס קליינטס (Aguas Calientes) וחוזרים ברכבת לקוסקו.

הגבלות והרשמה לשביל האינקה

חשוב מאוד לדעת: שביל האינקה הקלאסי מוגבל ל-500 אנשים ביום (כולל צוותי תמיכה כמו פורטרים ומדריכים), מה שמשאיר רק כ-200 מקומות למטיילים מדי יום. לכן יש להירשם חודשים רבים מראש, במיוחד בעונה הגבוהה (מאי-ספטמבר). ההרשמה מתבצעת דרך חברות טיולים מורשות בלבד, ואי אפשר לצאת למסלול באופן עצמאי.

מחירי הטיול נעים בין 500 ל-1000 דולר לאדם, תלוי באיכות השירות, גודל הקבוצה ועונת השנה. המחיר כולל בדרך כלל את כל ההסעות, כניסות לאתרים, מדריכים, פורטרים שנושאים את הציוד הכבד, אוהלים ואוכל. מומלץ לבדוק היטב מה כלול במחיר ומה לא, ולברר גם את המדיניות לגבי טיפים לצוות התומך.

“זכור – השביל נסגר לחלוטין בפברואר בכל שנה לצורך תחזוקה ושימור. בנוסף, אם אתה מתכנן לצאת לשביל האינקה בעונה הגבוהה (יוני-אוגוסט), מומלץ להזמין מקום לפחות 6 חודשים מראש, ולפעמים אפילו שנה מראש.”

טרק סלקנטיי (Salkantay Trek) – המסלול האלטרנטיבי המושלם

טרק סלקנטיי (Salkantay) הפך בשנים האחרונות לאלטרנטיבה הפופולרית ביותר לשביל האינקה הקלאסי, ויש לכך סיבות טובות. מסלול זה מציע נופים מגוונים ומרהיבים במיוחד – מפסגות מושלגות של הרי האנדים ועד לג’ונגל טרופי, ומאפשר חוויה אותנטית ומעמיקה יותר של הטבע בפרו. אורכו של המסלול כ-72 ק”מ והוא נמשך בדרך כלל 5 ימים ו-4 לילות, אך קיימות גם גרסאות מקוצרות של 4 ימים.

היתרונות הגדולים של טרק סלקנטיי הם:

  • אין צורך בהרשמה מראש חודשים רבים כמו בשביל האינקה
  • מחירים נמוכים יותר (בין 350 ל-550 דולר)
  • אפשר לצאת למסלול באופן עצמאי (אם כי מומלץ לקחת מדריך)
  • מגוון נופים רחב יותר – מהרים מושלגים ועד יערות גשם
  • פחות עמוס מטיילים, חוויה יותר אותנטית ופחות מסחרית

מסלול יום-יום בטרק סלקנטיי

יום 1: היום הראשון מתחיל בנסיעה מקוסקו לכפר מולפטה (Mollepata), משם מתחילה ההליכה לכיוון סוראיקוצ’ה (Soraypampa) שם מקימים את המחנה הראשון. בדרך נהנים מהנוף המרהיב של פסגת הר נבאדו אומנטאי (Nevado Humantay) המושלגת. ביום זה עולים מגובה של כ-2,900 מטר לגובה של כ-3,900 מטר, מרחק של כ-14 ק”מ.

יום 2: היום השני הוא היום האינטנסיבי והמאתגר ביותר. מטפסים ממחנה סוראיקוצ’ה למעבר סלקנטיי (Salkantay Pass) בגובה 4,650 מטר – הנקודה הגבוהה ביותר בטרק. המעבר נמצא בין שני הרים מרשימים – הר סלקנטיי (6,271 מטר) והר אומנטאי (6,000 מטר). לאחר חציית המעבר, יורדים לעבר מחנה צ’אולאי (Chaullay) או קוליפטה (Collpapampa) בגובה 2,900 מטר. זהו יום ארוך עם כ-22 ק”מ הליכה.

“מעבר סלקנטיי הוא חוויה בלתי נשכחת. העמידה בגובה 4,650 מטר מול הפסגות המושלגות של האנדים גורמת לך להרגיש קטן אל מול העוצמה של הטבע. הקור, הרוח והנוף הסוריאליסטי יוצרים תחושה של התעלות.” – הלל, מטייל ישראלי, 2019

יום 3: היום השלישי כבר מציג שינוי דרמטי בנוף – מהרים גבוהים ויבשים לסביבה טרופית יותר. צועדים מקוליפטה לאורך נהר סנטה תרזה (Santa Teresa), עוברים דרך יערות עם צמחיה מגוונת וחולפים ליד פלנטציות של קפה, בננות ואבוקדו. המסלול יורד לגובה של 1,900 מטר, והיום מסתיים בדרך כלל בלה פלאיה (La Playa) או בסנטה תרזה, לאחר כ-18 ק”מ של הליכה.

יום 4: ביום הרביעי ישנן מספר אפשרויות. המסלול המסורתי ממשיך בהליכה מסנטה תרזה לכיוון הידרואלקטריקה (Hidroelectrica), לאורך פסי הרכבת המובילים לאגואס קליינטס. חלק מהמסלולים כוללים אפשרות לבקר בהר מאצ’ו פיצ’ו (Machu Picchu Mountain) או בהוט ספרינגס (Hot Springs) באזור. אחרים מציעים פעילויות כמו זיפליין (אומגה) או רפטינג. בסוף היום לרוב מגיעים לעיירת אגואס קליינטס, שם לנים במלון או הוסטל.

יום 5: היום האחרון מוקדש לביקור במאצ’ו פיצ’ו. עולים מוקדם בבוקר (או באוטובוס או ברגל במעלה ההר התלול) כדי להגיע לאתר עם פתיחתו ב-6:00 בבוקר. לאחר סיור מודרך באתר שנמשך כ-2-3 שעות, יש זמן חופשי לחקור את המקום. בשעות אחר הצהריים חוזרים ברכבת ואוטובוס לקוסקו.

טרק סלקנטיי – טיפים שימושיים

בניגוד לשביל האינקה, טרק סלקנטיי אפשרי גם למטיילים עצמאיים, אך מומלץ לקחת גיד מקומי בגלל התנאים המשתנים והניווט המאתגר בחלק מהקטעים. כמו כן, להבדיל משביל האינקה, יש יותר אפשרויות לינה – החל מאוהלים ועד לודג’ים פשוטים בנקודות מסוימות במסלול.

מחירי הטיול המאורגן נעים בין 350 ל-550 דולר (בהשוואה ל-500-1000 בשביל האינקה). למטיילים עצמאיים, העלות יכולה להיות נמוכה משמעותית, אך זה דורש הכנה קפדנית והבאת כל הציוד הדרוש.

הטרק מתאים למטיילים בכושר סביר, אך היום השני בפרט דורש התמודדות עם גבהים משמעותיים ועליות תלולות. בחורף הפרואני (מאי-ספטמבר), הטמפרטורות במעבר סלקנטיי יכולות לרדת מתחת לאפס, בעוד באזורים הנמוכים יותר יכול להיות חם ולח מאוד.

טרק לארס (Lares Trek) – חווית תרבות מעמיקה

טרק לארס (Lares Trek) הוא אחד המסלולים הפחות ידועים, אך מציע חוויה עשירה במיוחד מבחינה תרבותית. בניגוד לשבילים אחרים המתמקדים בעיקר בנוף, טרק לארס מאפשר מפגש אותנטי עם הקהילות המקומיות והתרבות הקצ’ואנית. המסלול עובר בכפרים מבודדים בהם התושבים עדיין חיים באורח חיים מסורתי, לובשים בגדים ססגוניים שרוקמים בעצמם, ומגדלים את האלפקות והלמות המסורתיות.

המסלול אורך בדרך כלל 3-4 ימים וכולל הליכה של כ-33 ק”מ. הוא מתחיל באזור העיירה לארס (Lares), כ-40 ק”מ מצפון-מזרח לקוסקו, ומגיע בסופו לאזור אויאנטייטמבו (Ollantaytambo), משם ממשיכים ברכבת לאגואס קליינטס ולמאצ’ו פיצ’ו.

מסלול יום-יום בטרק לארס

יום 1: היום מתחיל בנסיעה מקוסקו לעיירה לארס, שם נהנים ממעיינות חמים טבעיים לפני תחילת הטרק. לאחר מכן מתחילה ההליכה לכיוון הכפר ווקוואסי (Huacahuasi), דרך נופים מרהיבים של הרים, מפלים ואגמים קטנים. הכפר הוא אחד המקומות המסורתיים ביותר באזור, ומאפשר הצצה לאורח החיים המקומי. לינה בכפר או במחנה אוהלים סמוך.

יום 2: ביום השני עולים למעבר ההרים העיקרי – מעבר אברה פוקה (Abra Ipsay) בגובה של כ-4,450 מטר. זהו יום מאתגר פיזית, עם נופים מרשימים של רכסי האנדים, אגמים ופסגות מושלגות. לאחר המעבר, יורדים לכיוון אגם אירפי או פטאקנצ’ה (Ipsaycocha או Patacancha), שם ניתן לפגוש משפחות מקומיות ולראות את מלאכות היד המסורתיות שלהם, במיוחד אריגה וצביעה של בדים.

“החלק המרגש ביותר בטרק לארס הוא המפגש עם הילדים המקומיים, שרצים יחפים במורד ההרים לבושים בצבעוני, מובילים עדרי אלפקות ומחייכים בשמחה למטיילים. זה מזכיר לך שאתה לא רק עובר דרך נוף, אלא דרך תרבות חיה ונושמת.” – מאיה, מטיילת ישראלית, 2018

יום 3: ביום השלישי ממשיכים בירידה דרך עמק פטאקנצ’ה לעבר הכפר וויליוק (Willoq) או פומאמארקה (Pumamarca), שם ניתן לראות טרסות חקלאיות עתיקות שעדיין בשימוש. לקראת סוף היום מגיעים לאויאנטייטמבו (Ollantaytambo), עיירה אינקאית היסטורית מרשימה עם אתרים ארכיאולוגיים משלה. מאויאנטייטמבו לוקחים רכבת לאגואס קליינטס, שם לנים לקראת הביקור במאצ’ו פיצ’ו ביום הבא.

יום 4: בדומה ליתר המסלולים, היום האחרון מוקדש לביקור במאצ’ו פיצ’ו, עליה באוטובוס או ברגל לאתר, סיור מודרך ולאחר מכן זמן חופשי לחקור את המקום. אחר הצהריים חוזרים ברכבת לאויאנטייטמבו ומשם באוטובוס לקוסקו.

הייחודיות של טרק לארס

הייחוד של טרק לארס הוא בהדגשת הצד התרבותי והאנושי של האנדים. בעוד ששבילים אחרים מציעים בעיקר נופים, כאן המפגש עם הקהילות המקומיות הוא חלק אינטגרלי מהחוויה. המסלול עובר בכפרים בהם התיירות עדיין אינה מפותחת, והתושבים מנהלים אורח חיים שלא השתנה הרבה במאות השנים האחרונות.

יתרונות נוספים של מסלול זה:

  • פחות צפוף ופחות מסחרי מהמסלולים הפופולריים יותר
  • אין צורך בהזמנה חודשים מראש
  • ניתן לשלב מעיינות חמים בתחילת הטרק
  • אפשרות לרכישת מלאכות יד ייחודיות ישירות מהיוצרים
  • תמיכה בכלכלה המקומית של הכפרים המרוחקים

המחירים לטרק מאורגן נעים בין 350 ל-500 דולר, כתלות באיכות השירות והציוד. הטרק מתאים למטיילים בכושר סביר ומציע אתגר פיזי דומה לשביל האינקה, עם יום אחד מאתגר במיוחד (היום השני).

טרק ג’אנגל (Jungle Trek) – לאדרנליסטים שביניכם

טרק הג’אנגל (Jungle Trek או Inca Jungle Trek) הוא האפשרות האידיאלית למי שמחפש שילוב של אדרנלין, טבע והרפתקאות. בניגוד ליתר המסלולים, זהו אינו טרק טהור אלא שילוב של מספר פעילויות אקסטרים – רכיבת אופני הרים, רפטינג, טיולירינג (זיפליין/אומגה), וכמובן גם הליכה בג’ונגל. המסלול מוביל דרך יערות הגשם התחתונים של האנדים, באזור נמוך יותר מיתר הטרקים, מה שמספק אקלים נעים יותר וצמחייה שונה לחלוטין.

אורך המסלול הוא בדרך כלל 4 ימים ו-3 לילות, ומשלב מספר אמצעי תחבורה – אופניים, רגליים, רפסודות, ולבסוף רכבת לקראת ההגעה למאצ’ו פיצ’ו.

מסלול יום-יום בטרק ג’אנגל

יום 1: היום הראשון מתחיל בנסיעה מקוסקו לנקודה גבוהה במעבר מלגה (Abra Malaga) בגובה של כ-4,300 מטר. משם מתחילה חוויה מרגשת של ירידת אופני הרים לאורך כ-50 ק”מ, בירידה תלולה המובילה מהמעבר הקריר אל היערות החמים והטרופיים. רכיבת האופניים נמשכת כ-3-4 שעות (תלוי בקצב הקבוצה), ומסתיימת בסנטה מריה (Santa Maria). בדרך כלל מקבלים ציוד בטיחות מלא (קסדה, כפפות, מגנים) ואופניים באיכות טובה. אחר הצהריים, יש לעיתים אפשרות לעשות רפטינג בנהר אורובמבה.

יום 2: ביום השני מתחילה ההליכה הרגלית לאורך שבילים עתיקים, במקביל לנהר אורובמבה, דרך יער גשם מרהיב עם צמחייה טרופית עשירה. המסלול עובר דרך פלנטציות של קפה, קקאו, בננות ופירות אקזוטיים אחרים. בדרך עוברים בכפרים קטנים ומבודדים, ולעיתים יש הזדמנות לבקר במשק מקומי ולטעום קפה או קקאו שגדל במקום. היום מסתיים בעיירת סנטה תרזה (Santa Teresa), שם ניתן ליהנות ממעיינות חמים טבעיים.

“רכיבת האופניים ביום הראשון של טרק הג’אנגל היא חוויה בלתי רגילה – אתה מתחיל בקור של הפסגות ותוך שעות ספורות אתה מרגיש את החום והלחות של הג’ונגל. הנופים משתנים לנגד עיניך במהירות מדהימה, ואתה פשוט לא מפסיק לצחוק מההתרגשות.” – יואב, מטייל ישראלי, 2020

יום 3: היום השלישי מציע מגוון אפשרויות: רבים בוחרים לעשות זיפליין (אומגה) מעל נהר אורובמבה – חוויה מרגשת של גלישה בכבל מעל הג’ונגל והנהר. לאחר מכן, ממשיכים בהליכה לאורך מסלול הרכבת לכיוון הידרואלקטריקה (Hidroelectrica), ומשם הליכה של כ-3 שעות לאורך פסי הרכבת עד אגואס קליינטס. חלק מהמסלולים משלבים גם ביקור באתר ארכיאולוגי נוסף בדרך.

יום 4: היום הרביעי מוקדש למאצ’ו פיצ’ו. עולים מוקדם בבוקר, מבקרים באתר המרהיב עם מדריך, ואחר הצהריים חוזרים ברכבת לקוסקו.

היתרונות של טרק ג’אנגל

הטרק הזה מתאים במיוחד למי שמחפש גיוון ואדרנלין, ופחות למי שרוצה הליכה מדיטטיבית ארוכה. היתרונות המרכזיים שלו:

  • מגוון פעילויות – לא רק הליכה אלא גם רכיבת אופניים, רפטינג וזיפליין
  • אקלים נעים יותר – בגלל הגובה הנמוך יחסית, פחות סובלים מקור או מחלת גבהים
  • צמחייה טרופית ונופים שונים מיתר הטרקים
  • אפשרות לרחצה במעיינות חמים
  • מסלול פחות עמוס תיירים
  • מחירים נוחים יחסית – בין 250 ל-400 דולר למסלול מאורגן

הטרק מתאים למטיילים בכושר סביר, אם כי חלק מפעילויות האקסטרים דורשות אומץ ויכולת בסיסית (למשל רכיבה על אופניים). חשוב לציין שהמסלול משתנה מחברה לחברה, ויש לבדוק מראש אילו פעילויות בדיוק כלולות בחבילה.

שביל האינקה הקצר וחלופות מהירות נוספות

לא לכל המטיילים יש את הזמן או היכולת הפיזית לצאת לטרקים של 4-5 ימים. למרבה המזל, קיימות מספר אפשרויות מקוצרות שמאפשרות לחוות את הטבע המרהיב ואת האווירה של הטרקים, אך בפרק זמן קצר יותר:

שביל האינקה הקצר (Short Inca Trail)

שביל האינקה הקצר הוא טרק של יום אחד (כ-12 ק”מ) שמציע טעימה מהשביל המלא. הוא מתחיל בנקודה הנקראת קילומטר 104 (Km 104), אליה מגיעים עם הרכבת מקוסקו או אויאנטייטמבו. המסלול עובר באתרים ארכיאולוגיים מרשימים כמו וויניאי וואינה (Wiñay Wayna), ומגיע למאצ’ו פיצ’ו דרך שער השמש (Intipunku), בדיוק כמו השביל המלא.

היתרונות של מסלול זה:

  • חוויה דומה לשביל האינקה המלא, אך בזמן קצר משמעותית
  • כניסה למאצ’ו פיצ’ו דרך שער השמש – החוויה האיקונית
  • אפשרות לישון במלון באגואס קליינטס במקום באוהלים
  • מתאים יותר למטיילים עם כושר גופני מוגבל או זמן מצומצם

חשוב לציין שגם לשביל האינקה הקצר נדרש אישור מיוחד, ומספר המטיילים מוגבל. מומלץ להזמין מקום לפחות 2-3 חודשים מראש, במיוחד בעונה הגבוהה.

סלקנטיי Express

גרסה מקוצרת של טרק סלקנטיי, שנמשכת 3-4 ימים במקום 5. המסלול כולל את החלקים המרכזיים של הטרק המלא, כולל מעבר סלקנטיי, אך מקצר חלק מימי ההליכה. זוהי אפשרות טובה למי שרוצה לחוות את הנופים המרהיבים של מסלול זה אך בזמן קצר יותר.

הידרואלקטריקה למאצ’ו פיצ’ו

אפשרות זולה ופשוטה שרבים מהמטיילים העצמאיים בוחרים בה. מגיעים מקוסקו לתחנת הידרואלקטריקה (בנסיעה של כ-6-7 שעות), ומשם הולכים לאורך פסי הרכבת לאגואס קליינטס (כ-3 שעות הליכה). למחרת עולים למאצ’ו פיצ’ו. זו לא חוויית טרק אמיתית, אך זו דרך זולה ופשוטה להגיע למאצ’ו פיצ’ו, שעדיין כוללת קצת הליכה בנוף יפהפה.

המחיר למסלול זה הוא בין 80 ל-150 דולר (לא כולל כניסה למאצ’ו פיצ’ו), והוא אינו דורש הרשמה מיוחדת או הכנות מורכבות.

תכנון, הכנות וציוד לטרקים במאצ’ו פיצ’ו

ללא קשר לאיזה טרק בחרתם, הכנה נכונה היא המפתח להצלחת הטיול ולהפיכתו לחוויה חיובית ובלתי נשכחת. הנה כמה עצות חשובות לתכנון הטרק:

מתי לבוא? עונות השנה בפרו

בפרו יש שתי עונות עיקריות:

  • העונה היבשה (מאי-ספטמבר): זו העונה המומלצת והפופולרית ביותר לטרקים. הימים בהירים, מזג האוויר יציב יחסית, וסיכויי הגשם נמוכים. מנגד, זו גם העונה העמוסה ביותר בתיירים, והמחירים גבוהים יותר. בלילות יכול להיות קר מאוד, במיוחד בגבהים הגבוהים.
  • העונה הגשומה (אוקטובר-אפריל): בעונה זו יותר גשום, והשבילים יכולים להיות בוציים ואף מסוכנים. מנגד, הנוף ירוק ופורח יותר, ויש פחות תיירים. חודשי דצמבר וינואר יכולים להיות לא רעים, עם גשמים לא רבים. שימו לב ששביל האינקה המקורי סגור לחלוטין בחודש פברואר לצורך תחזוקה.

“אם אתם גמישים בתאריכים, אפריל ואוקטובר הם חודשי ביניים מצוינים – הם פחות גשומים מלב העונה הרטובה, אך עדיין פחות עמוסים מהעונה הגבוהה. בנוסף, אפריל הוא אחד החודשים הירוקים והיפים ביותר במאצ’ו פיצ’ו עצמה.”

ציוד חיוני לטרקים

הנה רשימת הציוד החיוני לטרקים באזור מאצ’ו פיצ’ו:

  • נעלי הליכה: אחד הפריטים החשובים ביותר. וודאו שהנעליים שלכם נוחות, רצוי אטומות למים, ומרוחות לפני הטרק.
  • ביגוד בשיטת השכבות:
    • שכבה תחתונה מחומר סינטטי שסופג זיעה
    • שכבה אמצעית מבודדת (פליז)
    • שכבה חיצונית אטומה למים ורוח
    • מכנסיים נוחים להליכה (רצוי עם חומר שמתייבש מהר)
    • כובע רחב שוליים להגנה מהשמש
    • כובע צמר ללילות הקרים
    • גרביים טובות להליכה (כמה זוגות)
  • תרמיל גב יומי (20-30 ליטר) לנשיאת הציוד האישי במהלך ההליכה היומית
  • מקלות הליכה – יכולים להקל משמעותית על הברכיים במורדות התלולים
  • בקבוק/שלוקר מים עם קיבולת של לפחות 2 ליטר
  • קרם הגנה מהשמש (מקדם 50 לפחות), כי הקרינה חזקה במיוחד בגבהים
  • דוחה יתושים (במיוחד לחלקים הנמוכים בג’ונגל)
  • תרופות אישיות וערכת עזרה ראשונה בסיסית
  • פנס ראש (עם סוללות רזרביות) לשימוש בלילה ובזריחות מוקדמות
  • שקית אטומה למים למסמכים, כסף ומצלמה
  • מישרים ופשטידות לאנרגיה במהלך ההליכה
  • שקי שינה למי שיוצא לטרק עם לינת שטח (אם לא מסופק על ידי החברה המארגנת)

הכנה פיזית ומחלת גבהים

כל הטרקים למאצ’ו פיצ’ו מתבצעים בגובה משמעותי מעל פני הים, חלקם מגיעים לגבהים של מעל 4,000 מטר. מחלת גבהים (Altitude Sickness / Soroche בספרדית) היא סיכון ממשי שיש להתייחס אליו ברצינות:

  • הקדישו לפחות 2-3 ימים של אקלום בקוסקו (3,400 מטר) לפני היציאה לטרק
  • שתו הרבה מים ותה עלי קוקה (Coca Tea) שמסייע לאקלום
  • הימנעו מאלכוהול ומעישון בימים הראשונים
  • אכלו ארוחות קלות ולא כבדות
  • התקדמו לאט ותנו לגוף להסתגל
  • אם אתם רגישים במיוחד, התייעצו עם רופא לגבי תרופות מונעות כמו Acetazolamide (Diamox)

מבחינת הכנה גופנית, מומלץ לתרגל הליכות של מספר שעות, רצוי בעליות ובשטח לא מישורי, כחודשיים לפני הטיול. תרגול בחדר כושר עם דגש על סיבולת לב-ריאה ועל חיזוק רגליים יכול גם לעזור.

הרשמה ותשלומים

כפי שצוין קודם, שביל האינקה הקלאסי דורש הרשמה מוקדמת, לעיתים חודשים רבים מראש. האישורים מונפקים על ידי רשות הפארקים של פרו, ונרכשים דרך סוכני טיולים מורשים בלבד. התעריפים המקובלים (נכון ל-2023) הם:

  • שביל האינקה הקלאסי (4 ימים): 500-1000 דולר לאדם
  • שביל האינקה הקצר (יום אחד): 250-400 דולר לאדם
  • טרק סלקנטיי (5 ימים): 350-550 דולר לאדם
  • טרק לארס (3-4 ימים): 350-500 דולר לאדם
  • טרק ג’אנגל (4 ימים): 250-400 דולר לאדם

המחירים הללו כוללים בדרך כלל את כל ההסעות, כניסות לאתרים, לינה (באוהלים או בתי הארחה בסיסיים במסלול), ארוחות במהלך הטרק, מדריכים, ולעיתים גם פורטרים (נושאי ציוד). כניסה למאצ’ו פיצ’ו עצמה (כ-70-80 דולר) כלולה בדרך כלל במחיר, אך מומלץ לוודא זאת.

מעבר למאצ’ו פיצ’ו: אתרים נוספים בסביבה

בעוד מאצ’ו פיצ’ו היא ללא ספק האטרקציה המרכזית באזור, יש מספר אתרים נוספים שכדאי לשקול לשלב בטיול. אלו יכולים להיות חלק מלפני או אחרי הטרק, או אפילו להשתלב בתוך מסלולי הטרקים עצמם:

וואינה פיקצ’ו (Huayna Picchu) או הר מאצ’ו פיצ’ו (Machu Picchu Mountain)

אלו הם שני ההרים שמקיפים את מאצ’ו פיצ’ו, וטיפוס אליהם מהווה תוספת מדהימה לביקור באתר עצמו. וואינה פיקצ’ו הוא ההר האיקוני שמופיע ברוב התמונות מהאתר, וטיפוס אליו לוקח כשעה-שעתיים (400 מטר עלייה). הר מאצ’ו פיצ’ו גבוה יותר והטיפוס אליו לוקח 2-3 שעות (700 מטר עלייה), אך הוא פחות עמוס בתיירים. שני הטיפוסים דורשים כרטיס נפרד (כ-15 דולר) ומספר המטפסים מוגבל מאוד. יש להזמין מקום מראש, לעיתים חודשים מראש בעונה הגבוהה.

“הטיפוס לוואינה פיקצ’ו היה השיא של הביקור במאצ’ו פיצ’ו. אמנם המסלול תלול ולעיתים מאתגר, אבל הנוף מהפסגה – כשאתה מביט על העיר העתיקה מגבוה, עם העננים חולפים ביניכם – הוא חוויה שקשה לתאר במילים.” – ענבר, מטיילת ישראלית, 2019

מכרות המלח של מאראס (Maras Salt Mines)

אתר ייחודי ויפהפה של מכרות מלח הבנויים בצורת טרסות על המורד של הר באזור עמק קדוש (Sacred Valley). המכרות פועלים מתקופת האינקה ועד היום, ומופקים בהם מלח איכותי בשיטות מסורתיות. האתר נמצא כשעה נסיעה מקוסקו ומהווה יעד מצוין לטיול יום קצר.

המעגלים החקלאיים של מוראי (Moray)

אתר ארכיאולוגי ייחודי המורכב מטרסות חקלאיות עגולות, שנחפרו עמוק לתוך האדמה בצורה של אמפיתאטרון. מוראי נחשב למעבדה חקלאית של האינקה, כאשר הטרסות השונות יוצרות מיקרו-אקלימים שונים שאיפשרו לחקור גידולים שונים. האתר נמצא בקרבת מכרות המלח של מאראס, ורבים מבקרים בשניהם באותו טיול יום.

פיסאק (Pisac)

עיר עתיקה של האינקה עם טרסות חקלאיות מרשימות ומקדשים, הממוקמת בעמק הקדוש. בנוסף לאתר הארכיאולוגי, העיירה המודרנית של פיסאק מפורסמת בשוק מקומי צבעוני, שהוא אחד הגדולים והמפורסמים באזור. זהו מקום נהדר לרכישת מזכרות, בגדים ומלאכות יד מקומיות.

אויאנטייטמבו (Ollantaytambo)

אויאנטייטמבו האינקאית היא אחת הערים העתיקות השמורות ביותר, עם רחובות צרים, תעלות מים זורמים ובתי אבן מתקופת האימפריה. האתר הארכיאולוגי כולל מקדש שמש ומצודה מרשימים. העיירה המודרנית היא נקודת יציאה פופולרית לטרקים השונים ותחנת ביניים בדרך לאגואס קליינטס ומאצ’ו פיצ’ו.

צ’וקיקיראו (Choquequirao)

לעיתים מכונה “האחות של מאצ’ו פיצ’ו”, זוהי עיר עתיקה של האינקה שרק כ-30% ממנה נחשפו עד כה. האתר קשה להגעה (נדרש טרק של יומיים לפחות לכל כיוון), ולכן מבקרים בו פחות מ-1% ממספר המבקרים במאצ’ו פיצ’ו. זה הופך את הביקור בצ’וקיקיראו לחוויה יותר אינטימית ואותנטית, ללא המוני תיירים.

טיפים שימושיים למטייל העצמאי

לסיום, הנה כמה טיפים שימושיים שיעזרו לכם להפיק את המיטב מהטיול באזור מאצ’ו פיצ’ו:

שפה ותקשורת

השפה הרשמית בפרו היא ספרדית, ומעט מאוד אנשים מחוץ לתעשיית התיירות דוברים אנגלית. ידע בסיסי בספרדית יכול לשפר משמעותית את חווית הטיול. באזורים הכפריים המרוחקים, קצ’ואה (Quechua) היא השפה העיקרית, אך רוב התושבים מדברים גם ספרדית.

בטיחות ובריאות

פרו היא בדרך כלל מדינה בטוחה למטיילים, אך בערים הגדולות יש להיזהר מכייסים. באזור הטרקים של מאצ’ו פיצ’ו הבטיחות האישית טובה מאוד. מומלץ לקנות ביטוח נסיעות שמכסה טרקים והליכה בגובה, ולוודא שהוא כולל חילוץ אווירי במקרה הצורך.

מבחינת חיסונים, אין חיסונים שחובה לקבל לפני הגעה לפרו, אך מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי חיסונים כמו טיפואיד, צהבת A ו-B, והרעלנת. למי שנוסע לאזורי האמזונס הנמוכים יש לשקול גם חיסון לקדחת צהובה ונטילת כדורים נגד מלריה.

כסף וקניות

המטבע המקומי הוא הסול הפרואני (PEN), אך דולרים אמריקאים מתקבלים בחלק מהמקומות התיירותיים. מומלץ להחזיק מזומן בסולים למקומות קטנים יותר ולטיפים. כרטיסי אשראי מתקבלים ברוב העסקים בערים הגדולות ובאזורים תיירותיים.

פרו מפורסמת במלאכות היד המסורתיות שלה, במיוחד בטקסטיל – סוודרים, צעיפים, כובעים וכיסויים מצמר אלפקה ולאמה. בשווקים המקומיים (כמו זה של פיסאק), ניתן למצוא מגוון רחב של מוצרים במחירים טובים יחסית לחנויות בקוסקו. מקובל להתמקח, אך יש לעשות זאת בכבוד.

אוכל ושתייה

המטבח הפרואני נחשב לאחד הטובים בעולם, והוא משלב השפעות אינדיאניות, ספרדיות, איטלקיות וסיניות. מנות מקומיות שכדאי לנסות:

  • קוי (Cuy) – שרקן (guinea pig) צלוי, מאכל מסורתי בהרי האנדים
  • לומו סאלטאדו (Lomo Saltado) – סוג של סטיר פריי עם בשר בקר, עגבניות ובצל, מוגש עם אורז וצ’יפס
  • סביצ’ה (Ceviche) – דג נא מתובל בלימון, בצל, צ’ילי ותבלינים נוספים
  • אלפאקה (Alpaca) – בשר דל שומן עם טעם דומה לבשר בקר
  • פיסקו סאוור (Pisco Sour) – הקוקטייל הלאומי של פרו, העשוי מברנדי הפיסקו, לימון, סירופ סוכר וביצה

חשוב להיזהר ממי הברז ולשתות רק מים מבקבוקים סגורים. גם עם ירקות ופירות יש להיזהר – מומלץ לאכול רק כאלה שאפשר לקלף או שבושלו.

“אל תפספסו את ההזדמנות לטעום את הקפה המקומי באזור – פרו היא אחת מיצרניות הקפה האורגני הטובות בעולם, והאזורים הנמוכים יותר סביב מאצ’ו פיצ’ו הם אזורי גידול מובילים. חלק מהטרקים (בעיקר ג’אנגל וסלקנטיי) עוברים דרך פלנטציות קפה.” – רועי, מטייל ומומחה קפה, 2021

שאלות נפוצות לטרקים במאצ’ו פיצ’ו פרו

מהו הזמן הטוב ביותר לעשות טרקים למאצ’ו פיצ’ו?

העונה היבשה (מאי-ספטמבר) היא הטובה ביותר מבחינת מזג אוויר, עם ימים בהירים וסיכוי נמוך לגשם. יוני, יולי ואוגוסט הם החודשים העמוסים ביותר במטיילים. חודשי המעבר כמו אפריל ואוקטובר יכולים להיות טובים גם כן, עם פחות עומס וסיכוי סביר למזג אוויר נוח. חודש פברואר אינו מומלץ כי הוא שיא העונה הגשומה, ושביל האינקה הקלאסי סגור לחלוטין בחודש זה לתחזוקה שנתית.

אילו טרקים ניתן לעשות ללא הזמנה מראש?

שביל האינקה הקלאסי והקצר דורשים הזמנה מראש (לעיתים 6 חודשים מראש בעונה הגבוהה). לעומת זאת, טרק סלקנטיי, לארס וג’אנגל ניתנים להזמנה בהתראה קצרה יותר, לעיתים אפילו יום או יומיים מראש בעונה הנמוכה. אם אין לכם אפשרות להזמין מראש, האפשרויות הטובות ביותר הן טרק סלקנטיי או המסלול העצמאי מהידרואלקטריקה לאגואס קליינטס.

האם הטרקים מתאימים למטיילים ללא ניסיון קודם?

רוב הטרקים דורשים כושר גופני סביר אך לא מצריכים ניסיון טכני קודם בטיפוס הרים. שביל האינקה הקלאסי נחשב לבינוני מבחינת הקושי, וטרק סלקנטיי נחשב קצת יותר מאתגר בגלל הגובה הרב. טרק לארס נחשב דומה ברמת הקושי לשביל האינקה. למתחילים לגמרי מומלץ לשקול את שביל האינקה הקצר (יום אחד) או את טרק הג’אנגל שמשלב פחות הליכה רגלית ויותר פעילויות מגוונות. האתגר העיקרי ברוב המסלולים הוא ההליכה בגובה רב, שיכולה להיות מאתגרת גם למטיילים מנוסים.

כמה עולה טרק למאצ’ו פיצ’ו?

המחירים משתנים בהתאם למסלול, לעונה ולרמת השירות. להלן טווח מחירים משוער (נכון ל-2023):

  • שביל האינקה הקלאסי (4 ימים): 500-1000 דולר
  • שביל האינקה הקצר (יום אחד): 250-400 דולר
  • טרק סלקנטיי (5 ימים): 350-550 דולר
  • טרק לארס (3-4 ימים): 350-500 דולר
  • טרק ג’אנגל (4 ימים): 250-400 דולר
  • מסלול עצמאי מהידרואלקטריקה: 80-150 דולר (לא כולל כניסה למאצ’ו פיצ’ו)

המחירים בדרך כלל כוללים כניסה למאצ’ו פיצ’ו, הסעות, מדריכים, ארוחות ולינה במהלך הטרק. חשוב לברר מראש מה בדיוק כלול במחיר.

האם חייבים מדריך לטרקים במאצ’ו פיצ’ו?

בשביל האינקה הקלאסי והקצר חובה להצטרף לטיול מאורגן עם מדריך מורשה. לגבי שאר המסלולים, באופן תיאורטי אפשר לעשות אותם עצמאית, אך בפועל רוב המטיילים בוחרים בטיול מאורגן מסיבות של בטיחות, נוחות, והעשרת החוויה. מדריך טוב יכול להעשיר את הטיול משמעותית עם הסברים על הטבע, התרבות וההיסטוריה של האזור. בנוסף, הטיולים המאורגנים כוללים את כל הציוד הנדרש, פורטרים שנושאים חלק מהמטען, וטיפול בכל הלוגיסטיקה.

איך מתמודדים עם מחלת גבהים בטרקים?

מחלת גבהים היא אתגר משמעותי בכל הטרקים למאצ’ו פיצ’ו, במיוחד בשביל האינקה וסלקנטיי שמגיעים לגבהים של מעל 4,000 מטר. להלן טיפים להתמודדות:

  • הקדישו לפחות 2-3 ימים לאקלום בקוסקו (3,400 מטר) לפני היציאה לטרק
  • שתו הרבה מים ותה עלי קוקה (Coca Tea) שמסייע לאקלום
  • הימנעו מאלכוהול ומעישון בימים הראשונים
  • אכלו ארוחות קלות ולא כבדות
  • התקדמו לאט ותנו לגוף להסתגל
  • שקלו לקחת תרופות מונעות כמו Acetazolamide (Diamox) בהתייעצות עם רופא
  • אם אתם חווים סימפטומים חמורים (כאבי ראש קשים, בחילות חמורות, בלבול), רדו לגובה נמוך יותר ופנו לעזרה רפואית

האם יש אינטרנט/קליטה סלולרית במהלך הטרקים?

ברוב המסלולים אין קליטה סלולרית או אינטרנט למשך רוב הזמן. בחלק מהכפרים ובנקודות מסוימות יש קליטה מוגבלת, אך מומלץ להתכונן להיות מנותקים במשך מספר ימים. באגואס קליינטס יש אינטרנט וקליטה סלולרית, וכך גם במאצ’ו פיצ’ו עצמה. מומלץ להוריד מפות אופליין ומידע חיוני למכשיר לפני היציאה לטרק.

האם ניתן להאריך את השהות במאצ’ו פיצ’ו מעבר לטיול המאורגן?

כן, אפשר לבקש לא לחזור עם הקבוצה ולהישאר זמן נוסף במאצ’ו פיצ’ו, אך יש לתכנן זאת מראש. יש להודיע למדריך ולהסדיר לעצמכם חזרה עצמאית לאגואס קליינטס (בדרך כלל באוטובוס). אם תרצו להישאר עוד יום שלם במאצ’ו פיצ’ו, תצטרכו לקנות כרטיס נוסף לאתר, שכן הכרטיסים תקפים ליום אחד בלבד. כמו כן, תצטרכו להסדיר לינה נוספת באגואס קליינטס. מומלץ לדון בכך עם חברת הטיולים בעת ההרשמה.

האם יש מקלחות ושירותים במהלך הטרקים?

האפשרויות משתנות בין המסלולים השונים. בשביל האינקה הקלאסי יש שירותים בסיסיים בחניוני הלילה, אך המקלחות החמות מוגבלות או לא קיימות בחלק מהמקומות. בטרק סלקנטיי יש מקומות לינה (טיהאוס – teahouses) בחלק מהמסלולים שמציעים שירותים ולעיתים גם מקלחות בתשלום נוסף. בטרק ג’אנגל ולארס לרוב לנים בכפרים או חניונים מסודרים יותר, ויש אפשרות למקלחות בחלק מהמקומות. בכל המקרים, מומלץ להביא נייר טואלט ומגבונים לחים, ולהתכונן לתנאים בסיסיים.

האם מתאים לצאת לטרקים הללו לבד?

בהחלט! רבים מהמטיילים באזור מטיילים לבד ומצטרפים לקבוצות מאורגנות. זו דרך מצוינת להכיר מטיילים נוספים מרחבי העולם. רוב חברות הטיולים לא גובות תוספת ליחיד (single supplement) כי הלינה היא באוהלים משותפים או בחדרים משותפים בהוסטלים. אם אתם מעוניינים בפרטיות, חלק מהחברות מציעות אוהל פרטי או חדר פרטי בתוספת תשלום. האווירה בטרקים היא בדרך כלל חברית מאוד, וקל ליצור קשרים עם מטיילים אחרים.

מאצ’ו פיצ’ו והטרקים המובילים אליה מציעים חוויה בלתי נשכחת של נוף, היסטוריה ותרבות. עם הכנה נכונה ובחירת המסלול המתאים לכם, תוכלו להפיק את המיטב מהביקור באחד האתרים המרשימים ביותר בעולם. בין אם אתם בוחרים בשביל האינקה המסורתי, בטרק סלקנטיי המגוון, בטרק לארס התרבותי או בטרק הג’אנגל המלא אדרנלין – החוויה תישאר איתכם לכל החיים.

לסיכום, ללא קשר למסלול שתבחרו, הקדישו תשומת לב להכנה ולאקלום, כבדו את התרבות המקומית, שמרו על הטבע, והתכוננו לחוויה מיוחדת במינה בלב האימפריה האינקאית העתיקה.

מקורות נוספים:
טיפים למאצ’ו פיצ’ו באתר למטייל
המדריך השלם למטייל העצמאי במאצ’ו פיצ’ו


כתיבת תגובה