מסעדות בקויאי צ’ילה – המדריך המקיף למטייל העצמאי

קויאי (Coyhaique) היא אחת הפנינים המוסתרות של פטגוניה הצ’יליאנית, עיר קטנה ומקסימה המשמשת כשער כניסה לאזור איסן (Aisén) המרהיב. עבור המטיילים העצמאיים שמחפשים לטעום מהמטבח הפטגוני האותנטי, קויאי מציעה שפע של חוויות קולינריות שמשלבות בין מסורת לחדשנות. בין אם אתם מגיעים לקויאי אחרי טרק מאתגר בפארק הלאומי סרו קסטיו, או כבסיס ליציאה לטיולים באזור, המסעדות המקומיות יספקו לכם הצצה אמיתית לתרבות ולטעמים של דרום צ’ילה. מאכלי בשר על האש שהפכו לסמל האזור, דרך מאכלי ים טריים שמגיעים מהחופים הסמוכים, ועד מאפים מסורתיים שיחממו את הלב בימים הקרירים של פטגוניה – כל אלה ועוד מחכים לכם במסעדות קויאי.

המטבח הפטגוני – מה מיוחד באוכל של קויאי?

המטבח של קויאיקה וסביבותיה משלב בין מסורות קולינריות של צ’ילה, השפעות ארגנטינאיות ומרכיבים מקומיים ייחודיים לאזור פטגוניה. האוכל כאן הוא לא רק עניין של השבעת הרעב, אלא חלק מהותי מהתרבות והמורשת המקומית. כמעט בכל ארוחה תמצאו בשר כבשים – סמל האזור, שכן גידול כבשים הוא חלק מרכזי בכלכלה המקומית מזה מאות שנים.

“האוכל בפטגוניה הוא כמו הנוף – פשוט אך מרהיב,” מספרת לוסיה, שפית מקומית שפגשתי באחת המסעדות בקויאיקה. “אנחנו לא צריכים תיבול מסובך. הטעם האמיתי מגיע מאיכות חומרי הגלם.”

מאכלים מסורתיים שחובה לטעום

• קורדרו אל פאלו (Cordero al palo) – כבש שלם צלוי על שיפוד מעץ מעל בור של גחלים. מוגש בדרך כלל באירועים משפחתיים ובמסעדות מסורתיות. הצליה האיטית שנמשכת שעות רבות מעניקה לבשר רכות וטעם עשיר במיוחד.
• קורדרו פטגוניקו (Cordero Patagónico) – נתחי כבש בבישול איטי, לעיתים בתנור אדמה מסורתי. הכבשים באזור ניזונים מעשבי הפמפה הייחודיים שמעניקים לבשר טעם מיוחד.
• קורנסרו (Curanto) – תבשיל מסורתי המכיל רכיכות, בשר חזיר, עוף, נקניקיות ותפוחי אדמה, המבושל בבור באדמה עם אבנים לוהטות וכיסוי של עלים.
• צ’אנגאס (Changa) – לחם מטוגן פופולרי בארוחות הבוקר, מוגש עם סלסה צ’ילית חריפה או דבש מקומי.
• מילקאו (Milcao) – מאפה תפוחי אדמה מסורתי שמקורו בצ’ילואה, אך פופולרי גם בקויאיקה.
• קלאפוניה (Calafate) – פרי מקומי שממנו מכינים ריבות, רטבים ואפילו ליקרים. לפי האמונה המקומית, מי שאוכל מפרי הקלאפוניה יחזור לפטגוניה בעתיד.

בנוסף, אל תוותרו על טעימה של היין הצ’יליאני המשובח, במיוחד זנים דרומיים כמו פינו נואר וסוביניון בלאן שמתאימים היטב לאקלים הקריר של האזור. רבות מהמסעדות בקויאי מתגאות ברשימת יינות מקומית מרשימה, ושווה להתייעץ עם המלצרים לגבי ההתאמה המושלמת בין היין למנות שבחרתם.

המסעדות המובילות בקויאי – מאוכל רחוב ועד חוויות גורמה

קויאי אמנם אינה עיר גדולה, אך היא מציעה מגוון רחב של אפשרויות אוכל – מדוכני רחוב פשוטים ועד מסעדות יוקרתיות. הנה כמה מהמקומות המומלצים ביותר לפי קטגוריות:

מסעדות גורמה וחוויות קולינריות מיוחדות

Mamma Gaucha (רחוב Baquedano 688) – אחת המסעדות המפורסמות בקויאיקה, המתמחה בבשרים מקומיים ובמיוחד בכבש פטגוני. המסעדה מעוצבת בסגנון אותנטי של חווה פטגונית, והיא מושכת תיירים ומקומיים כאחד. השף משתמש בשיטות בישול מסורתיות וחומרי גלם שנאספים מהחוות באזור. אל תפספסו את הכבש הצלוי שמוכן למעלה מ-8 שעות. מנת הדגל שלהם, “פרובה פטגוניקה” (Prueba Patagónica) מציעה מבחר של בשרים שונים, כולל נתחי כבש, בקר ונקניקיות מקומיות.

El Reloj (רחוב Horn 47) – מסעדה ותיקה עם אווירה אינטימית המשרתת מאכלים פטגוניים אותנטיים. המקום ידוע במנות הדגים הטריים, במיוחד בסלמון ובטרוטה (פורל) שנתפסים בנהרות הסמוכים. המסעדה ממוקמת בבניין היסטורי, והעיצוב הפנימי משלב אלמנטים של תרבות הגאוצ’ו עם נגיעות מודרניות. הקינוחים שלהם, במיוחד עוגת קלאפאטה (Calafate) עם גלידה ביתית, הם חובה לסיום הארוחה.

Histórico Ricer (רחוב Lautaro 98) – מסעדה המתמחה במטבח הצ’יליאני-פטגוני עם נגיעות בינלאומיות. האווירה כאן מאוד נעימה וביתית, והשירות אישי וחם. מומלץ במיוחד לטעום את תבשיל הקונצ’ולגאס (שבלולי ים) ואת מרק העדשים המסורתי עם נקניקיות מקומיות. בערבי חמישי ושישי יש כאן גם הופעות חיות של מוזיקה מסורתית מפטגוניה.

מסעדות אותנטיות במחירים נוחים

La Picá de Anita (רחוב Prat 345) – זוהי מסעדה משפחתית קטנה המציעה אוכל מקומי אותנטי במחירים נוחים. האווירה פשוטה וביתית, ואנה, בעלת המקום, לרוב תקבל את פניכם בחיוך רחב. המקום קטן ולא צעקני, אך מוכר היטב בקרב המקומיים. היומית (Menu del Día) שמוצעת בצהריים היא ההזדמנות המושלמת לטעום מגוון מנות מסורתיות במחיר מצוין.

“פעם הגעתי רטוב לגמרי אחרי יום שלם של טרק בגשם,” מספר דני, מטייל ישראלי שפגשתי. “אנה הושיבה אותי ליד התנור, הביאה לי כוס יין אדום חם עם תבלינים וצלחת ענקית של פסולה – מרק שעועית עם בשר. זה היה בדיוק מה שהייתי צריך.”

El Quincho de Carlitos (רחוב 12 de Octubre 410) – מסעדת בשרים מקומית מאוד פופולרית בקרב תושבי האזור. המקום ידוע בכמויות הנדיבות ובמחירים ההוגנים. האסאדו (בשר על האש) מוכן לעיני הסועדים על גריל ענק במרכז המסעדה, וניתן לבחור את הנתחים ישירות. האווירה רועשת ושמחה, במיוחד בסופי שבוע. מומלץ להגיע מוקדם או להזמין מקום מראש.

La Marmita (רחוב Simpson 780) – מקום חמוד המתמחה במנות צ’יליאניות פטגוניות קלאסיות עם מחירים הוגנים. המרק פוצ’רו (Puchero) שלהם, תבשיל בשר ירקות מזין, מושלם לימים הקרירים של פטגוניה. בנוסף, הם מציעים מבחר נרחב של אמפנדס בטעמים שונים – המילוי של בשר כבש עם זיתים ביצים הוא חגיגה אמיתית לחך. לקינוח, אל תוותרו על ה”אלפחורס” הביתיים עם ריבת חלב.

אוכל רחוב וחטיפים מקומיים

השוק המרכזי של קויאיקה (Mercado Municipal, רחוב Baquedano) הוא מוקד מצוין לטעום מגוון רחב של מאכלי רחוב ונשנושים מקומיים. בין השעות 11:00 ל-15:00 השוק הומה אדם, וניתן למצוא דוכנים רבים שמוכרים:

• אמפנדס – כיסוני בצק ממולאים בבשר, גבינה, או תערובת ירקות. האמפנדה הפטגונית מיוחדת בכך שהיא גדולה יותר מהרגיל ובדרך כלל ממולאת בבשר כבש.
• צ’ורוס – נקניקיות מקומיות המוגשות בלחמנייה עם מגוון תוספות כמו אבוקדו מרוסק, חמוצים ורטבים חריפים.
• סופאיפייאס – לחם מטוגן מסורתי, לרוב מוגש עם רוטב פוברה (תערובת חריפה של עגבניות, בצל ופלפלים) או עם סירופ פאנלה מתוק.
• מאטה – אמנם לא מאכל, אך המשקה החם הזה הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית. ניתן לראות מקומיים רבים שותים מאטה ברחוב או בפארקים, ויש דוכנים שמוכרים את התה הייחודי וכלים מסורתיים להכנתו.

מחוץ לשוק המרכזי, שווה לבקר גם בדוכני הרחוב שמתקבצים סביב פלאזה דה ארמאס (Plaza de Armas) בעיקר בסופי שבוע ובערבים. כאן תמצאו מוכרים של קינוחים מקומיים כמו קוצ’ופנדה (עוגיות תירס ממולאות בריבת חלב) וטררמוטו (משקה מתוק המבוסס על יין לבן, ברנדי, גלידת אננס ומרכיבים נוספים).

מקומות לארוחת בוקר ובתי קפה

התחלת יום של טיול בקויאי מצריכה ארוחת בוקר מזינה. הנה כמה מהמקומות המומלצים:

Café Diógenes (רחוב Condell 298) – בית קפה אינטימי עם אווירה ספרותית (נקרא על שם הפילוסוף היווני). הם מציעים מבחר של לחמים מקומיים, עוגות ביתיות, וכמובן קפה איכותי שנקלה במקום. הארוחות שלהם מבוססות על חומרי גלם מקומיים, והסנדוויצ’ים עם הגבינות המיוצרות באזור הם מעולים. יש להם גם אופציות לטבעונים וצמחונים, דבר שעדיין נדיר יחסית באזור זה של צ’ילה. חשוב לציין שהאינטרנט כאן אמין ומהיר, מה שהופך את המקום לפופולרי בקרב מטיילים שצריכים לתכנן את המשך דרכם.

Panaderia La Francesa (רחוב Errázuriz 534) – מאפייה ותיקה בעיר המציעה מאפים טריים ומשובחים מדי בוקר. הקרואסונים והעוגיות שלהם הם החזקים ביותר, אך גם הלחמים המקומיים (כמו מארקה או חאלולה) מצוינים. המקום קטן ואין בו הרבה מקומות ישיבה, אבל רבים קונים לטייק-אוויי לפני יציאה לטרקים או לטיולי יום באזור.

Café Austral (רחוב Horn 74) – בית קפה מודרני ונעים עם תפריט בוקר מגוון. האופציה המומלצת היא “דסאיונו פטגוני” (ארוחת בוקר פטגונית) הכוללת ביצים, לחם מקומי, גבינות מהאזור ונקניקיות ביתיות. המקום מעוצב בחמימות עם תמונות של נופי פטגוניה על הקירות, והאווירה שקטה ומתאימה לתכנון היום.

מדריך לחובבי הבשר – אסאדו פטגוני בשיאו

אם יש דבר אחד שמזוהה עם המטבח הפטגוני יותר מכל, זהו האסאדו (Asado) – מסורת הברביקיו המקומית. בקויאי, זו אינה רק שיטת בישול אלא אירוע חברתי שלם, וכל מטייל בעיר חייב לחוות לפחות פעם אחת.

האסאדו הפטגוני שונה קצת מזה שתמצאו בבואנוס איירס או במקומות אחרים בארגנטינה. כאן, הדגש הוא על בשר כבש יותר מאשר על בקר, בשל חשיבות ענף גידול הכבשים באזור. שיטת הצלייה המסורתית בפטגוניה, הנקראת “אל פאלו” או “אל אספטו”, כוללת צליית בהמה שלמה או חלקים גדולים ממנה על שיפודים גדולים שנעוצים בקרקע סביב למדורה.

מסעדות האסאדו המובילות בקויאי

Asador Patagónico (רחוב Errázuriz 780) – זוהי אחת המסעדות המפורסמות ביותר בקויאי לאסאדו פטגוני אותנטי. החלק החווייתי ביותר הוא שניתן לצפות בתהליך ההכנה של הבשר, שכן אזור הגריל גלוי לעיני הסועדים. המומחיות שלהם היא “קורדרו אל אספטו” – כבש שלם צלוי במשך שעות ארוכות, כאשר השומן הנמס מעניק לבשר טעם עשיר. המסעדה מציעה גם מבחר יינות צ’יליאניים שנבחרו במיוחד כדי להתאים לטעם העשיר של הבשר.

El Fogón de Hueneihuel (כביש 7, כ-10 ק”מ מחוץ לעיר) – מסעדת אסאדו כפרית הממוקמת בחווה פעילה. הנסיעה הקצרה מחוץ לעיר משתלמת, שכן המקום מציע חוויה כפרית אמיתית. הבשר צלוי בשיטות מסורתיות של המאפוצ’ה (Mapuche), ילידי האזור. בשבתות, המקום מציע “קורנטו” – תבשיל ענק שמוכן בבור באדמה עם אבנים לוהטות, המכיל בשר, פירות ים, ירקות ותפוחי אדמה. חוויה תרבותית-קולינרית שלא תשכחו!

Rincón Gaucho (רחוב Baquedano 328) – מסעדה אינטימית עם עיצוב כפרי המזכיר את חוות הגאוצ’וס של פעם. מעבר לכבש המצוין, הם מתגאים גם בתפריט נרחב של בשרים אחרים, כולל צלעות בקר עסיסיות ונקניקיות צ’וריסוס ביתיות עסיסיות. המסעדה מציעה גם “פארייה מיקסטה” – מגש ענק של בשרים מעורבים המתאים לקבוצות. לצד הבשר, שווה לטעום את תפוחי האדמה המקומיים הצלויים בגחלים ואת הצ’ימיצ’ורי הביתי החריף.

טיפים לחווית אסאדו מושלמת

• אסאדו אמיתי לוקח זמן – הקצו לפחות שעתיים לחוויה המלאה.
• בהרבה מקומות, מגישים “אפריטיבו” – בדרך כלל אמפנדס קטנות או נקניקיות – בזמן שמחכים לבשר העיקרי.
• מקובל לאכול קודם את הקטניות המקומיות (pebre) ולחמים מסורתיים לפתוח את התיאבון.
• שאלו את האסאדור (האחראי על הצלייה) לגבי ההמלצות שלו – לרוב הוא יודע איזה נתח הכי טוב באותו יום.
• אל תתביישו לבקש את רמת הצלייה המועדפת עליכם, אך דעו שהמקומיים מעדיפים את הבשר עשוי היטב (bien cocido).
• קינחו עם “דיחסטיבו” מקומי – בדרך כלל ליקר מתוק כמו ליקר קלאפטה או אגוארדיינטה (מעין ברנדי מקומי).

“באסאדו פטגוני אמיתי, הבשר הוא רק חלק מהחוויה”, מסביר חואן, אסאדור ותיק שפגשתי ברינקון גאוצ’ו. “זה טקס חברתי שלם. כאן אנשים מתחברים, מספרים סיפורים, שרים ורוקדים. הזמן מאט, והאש מאחדת את כולם.”

מסעדות דגים ופירות ים בקויאי – טריות של פטגוניה

למרות שקויאי אינה עיר חוף, מיקומה בפטגוניה הצ’יליאנית מאפשר לה ליהנות ממגוון רחב של דגים ופירות ים טריים שמגיעים בעיקר מאזור פוארטו איסן (Puerto Aisén) הסמוך ומערי החוף של מפרץ צ’קאבוקו. אוהבי מאכלי הים ימצאו בקויאי אפשרויות מפתיעות, מרביתן במחירים הרבה יותר נוחים מאשר באזורים תיירותיים יותר בצ’ילה.

המסעדות המובילות לחובבי דגים ופירות ים

Maikol (רחוב Lautaro 135) – מסעדת דגים קטנה ואינטימית המתמחה בדפיסיות דגים (ceviche) מקומיות. השף מיקול, שהמסעדה קרויה על שמו, מקפיד לבחור ידנית את הדגים הטריים ביותר מדי בוקר בשוק המקומי. המנה הייחודית שלהם היא “סביצ’ה מרלוזה פטגונית” – דגיסה של דג מרלוזה מקומי המתובלת בפלפל חריף, ליים טרי ועשבי תיבול הגדלים באזור. לצד זאת, אל תפספסו את מרק הקונגריו (מרק דגים מסורתי) שלהם, העשיר והמשובח במיוחד.

Puerto Chucao (רחוב Simpson 457) – מסעדה שהתפתחה ממעדניית דגים קטנה, המציעה חוויית פירות ים אותנטית. המקום ידוע בזכות ה”מריסקוס” (תבשיל פירות ים מעורבים) המוגש בסיר חרס מסורתי. הקאלטה דה חאיבה (Caleta de Jaiba), המכיל סרטנים מקומיים בתערובת שמנת ויין לבן, הוא אחת המנות המבוקשות ביותר. המחירים כאן אמנם גבוהים יחסית לאזור, אך הטריות והאיכות מצדיקות זאת.

El Marino (רחוב Prat 534) – מסעדה צנועה מבחוץ, אך מפתיעה בפנים, המתמחה בדגי נהר ואגמים מהאזור. טרוטות (פורל) וסלמון מקומי הן המומחיות שלהם, והן מוגשות בצורות שונות, מצלויות על האש ועד מעושנות בעץ אזורי. המנה המפורסמת של המסעדה היא “טרוצ’ה אל ענברו” – פורל מקומי צלוי בכיסוי של שום, צ’ילי, שמן זית ועשבי תיבול. הם מציעים גם סדנאות בישול קצרות למעוניינים בכך (בתיאום מראש).

פירות ים מקומיים שחובה לטעום

• צ’ורוס זפאטוס (Choros zapatos) – מידיות ענק (סוג של צדפה) שלרוב נצלות על האש עם לימון, שום וכוסברה.
• סנטויה (Centolla) – סרטן המלך של פטגוניה, יקר אך חובה לטעום. הבשר העסיסי והמתוק שלו נחשב למעדן, ובשל גודלו, מנה אחת יכולה להספיק לשניים.
• רוביאלו (Róbalo) – דג לבן מקומי, עדין וטעים, שלרוב מוגש פשוט עם רוטב חמאה ולימון כדי לא לכסות על הטעם העדין שלו.
• מאצ’ה (Machas) – סוג של צדפה בעלת קליפה ארוכה ודקה, לרוב מבושלת עם שמנת וגבינת פרמזן (machas a la parmesana).
• לוקו (Loco) – אבלון צ’יליאני, מעדן מקומי שדומה לרכיכה, אך בעל מרקם מוצק יותר. יקר מאוד בשל מגבלות דיג חמורות.

“הסוד של פירות הים בפטגוניה”, מסביר קרלוס, בעליה של מסעדת אל מארינו, “הוא המים הקרים והנקיים. הקור מאט את קצב הגדילה של הדגים ופירות הים, וכך הם מפתחים טעם עשיר ומורכב יותר. אנחנו מכבדים את חומר הגלם הזה בכך שאנחנו לא מתערבים יותר מדי – פשטות היא המפתח למנות המוצלחות שלנו.”

אופציות לצמחונים וטבעונים בקויאי

בעוד שהמטבח הפטגוני מבוסס באופן מסורתי על בשר, בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בהיצע האוכל הצמחוני והטבעוני בקויאי. מטיילים בעלי העדפות תזונתיות מיוחדות ימצאו מענה, גם אם מצומצם יחסית לערים גדולות יותר בצ’ילה.

מסעדות ובתי קפה עם אפשרויות צמחוניות וטבעוניות

Café Verde (רחוב Baquedano 230) – בית קפה קטן וצבעוני המתמחה באוכל בריאות, עם מבחר אופציות צמחוניות וטבעוניות. תפריט היום (menu del día) שלהם כולל תמיד לפחות אפשרות אחת ללא מוצרים מן החי. מומלץ במיוחד לנסות את הקינואה הפטגונית שלהם, המוגשת עם ירקות מקומיים ורוטב צ’ימיצ’ורי טבעוני. המקום מציע גם מיצים טבעיים ואפילו אלטרנטיבות לחלב כמו חלב שקדים ביתי לקפה.

Domo Alegre (רחוב Horn 237) – בית אוכל צנוע שהחל את דרכו כגלריה ובהדרגה התפתח למסעדה קטנה. בעלת המקום, מריאלה, מקפידה לכלול אפשרויות טבעוניות בתפריט. מומלצת במיוחד המרקה (cazuela) הצמחית שלהם, גרסה ללא בשר של המרק המסורתי הצ’יליאני. הפסטלס דה צשזו (pastel de choclo) הטבעוני שלהם, המבוסס על תירס מתוק וירקות, הוא גם כן הצלחה גדולה. האווירה במקום אינטימית והקירות מקושטים באמנות מקומית.

El Reloj de Coyhaique (רחוב Horn 47) – אמנם אינה מסעדה צמחונית, אך הם הרחיבו את התפריט בשנים האחרונות לכלול מספר אופציות איכותיות לצמחונים. מומלץ במיוחד ריזוטו פטריות היער שלהם, המבוסס על פטריות מקומיות שנלקטות בעונה. לטבעונים, האופציה הטובה ביותר היא להסביר את הצרכים למלצר, והשף בדרך כלל מוכן להתאים מנה לפי בקשה.

מוצרים וחומרי גלם מקומיים לצמחונים וטבעונים

בשוק המקומי של קויאיקה (Mercado Municipal) ניתן למצוא מגוון של חומרי גלם טריים לאלו שמעדיפים לבשל בעצמם:

• קינואה פטגונית – גדלה באזור ונחשבת לאיכותית במיוחד בשל תנאי האקלים הקרירים.
• פטריות מקומיות – בעונה (בעיקר באביב ובסתיו) ניתן למצוא מגוון פטריות בר כמו מורל, צ’נטרל ודיגוויניס.
• קלצ’ה – אצה מקומית עשירה בחלבון שמשמשת במגוון תבשילים.
• פרוטה דל בוסקה – פירות יער מקומיים כמו קלאפוניה, מורטילה ומאקי שניתן לשלב בארוחות או לאכול כחטיף.
• מרמלדות ביתיות – הרבה דוכנים בשוק מוכרים קונפיטורות ומרקחות פרי בייצור ביתי, רובן טבעוניות מטבען.

“זה אמנם לא הכי פשוט להיות טבעוני בפטגוניה,” מספרת לי מיכל, מטיילת ישראלית שפגשתי בקפה ורדה, “אבל עם קצת תכנון מראש ונכונות להסביר את מה שאתה רוצה, זה בהחלט אפשרי. אני תמיד מסבירה ש’אני צמחונית’ (soy vegetariana) או ‘אני לא אוכלת שום מוצר מן החי’ (no como ningún producto animal), והמקומיים בדרך כלל מאוד משתדלים לעזור.”

מאכלים מסורתיים בשווקים המקומיים של קויאי

אחד התענוגות הגדולים בביקור בקויאי הוא שיטוט בשווקים המקומיים וטעימה של המאכלים האותנטיים שמציעים התושבים. השווקים של קויאי אינם רק מקומות לקניית מזון, אלא גם מרכזים חברתיים מלאי חיים שנותנים הצצה אמיתית לחיי היומיום הפטגוניים.

השווקים המרכזיים של קויאי ומה תמצאו בהם

מרקדו מוניסיפל (Mercado Municipal) (רחוב Baquedano ו-12 de Octubre) – זהו השוק המרכזי של העיר ונקודת מפגש עבור תושבים מקומיים ומטיילים כאחד. השוק פועל בעיקר בשעות הבוקר והצהריים (7:00-16:00) ומציע שפע של מזון מקומי:

• דוכני אמפנדס – מאפים ממולאים בבשר, גבינה, או תערובות אחרות. ה”אמפנדה פינו” הקלאסית מכילה בשר טחון, ביצים, זיתים וצימוקים, אך תוכלו למצוא גם גרסאות עם בשר כבש, פטריות או אפילו דגים.
• קוסינאס – מטבחים קטנים בתוך השוק המציעים ארוחות פשוטות במחירים נוחים. המיוחד בהם הוא האותנטיות – אלו לא מסעדות לתיירים, אלא מקומות שבהם אוכלים התושבים המקומיים.
• דוכני גבינות – הגבינות המקומיות, במיוחד “קסו צ’אנקו” (גבינה לבנה רכה) ו”קסו מנטקוסו” (גבינה חמאתית מלוחה) הן חובה לטעימה.
• דוכני מאכלים מוכנים – ריבות ביתיות, מרקחות, דבש מקומי, ליקרים ביתיים ותבלינים מקומיים.

פריה רורל (Feria Rural) (רחוב Arturo Prat, פועלת בעיקר בסופי שבוע) – שוק מקומי קטן יותר המתמקד במוצרים חקלאיים טריים. זהו מקום מצוין לטעום:

• צ’יצ’הרונס – נתחי חזיר או כבש מטוגנים, מוגשים חמים עם לחם מקומי.
• סופאיפייאס – לחם מטוגן מסורתי, מוגש עם סילפט (pebre), רוטב עגבניות חריף.
• טורטאס פריטאס – מעין פנקייקים מיני מטוגנים, מוגשים עם דבש או ריבה מקומית.
• מוטה – דייסת תירס עם סוכר, חלב וקינמון, פופולרית בארוחת הבוקר.

פריה ארטזנל (Feria Artesanal) (רחוב צ’אקאבוקו) – שוק אמנויות קטן המתמקד במלאכות יד מקומיות, אך גם בו ניתן למצוא כמה דוכני אוכל. מומלץ לחפש במיוחד:

• מאטה – התה המסורתי של האזור. ניתן לקנות את העלים, את הקלבשים (כלי השתייה המסורתיים) ואפילו לשבת ולשתות עם המקומיים.
• אלפאחורס פטגוניקוס – גרסה מקומית של העוגיות המפורסמות, הכוללת אגוזי לוז מקומיים וריבת חלב עשירה במיוחד.
• ליקרים ביתיים – ליקרים מפירות יער מקומיים, במיוחד מקלאפוניה (Calafate) ומקצ’ה (maqui).

טיפים להתנהלות נכונה בשווקים

• שעות פעילות – רוב השווקים פעילים בעיקר בבוקר ועד הצהריים. הגיעו מוקדם לקבלת התוצרת הטרייה ביותר.
• מיקוח – בניגוד לשווקים באזורים אחרים באמריקה הלטינית, המיקוח אינו נפוץ בשווקים של קויאי. המחירים לרוב הוגנים ומוצגים בבירור.
• שפה – מעט ספרדית בסיסית תעזור לכם מאוד. ביטויים כמו “Cuánto cuesta?” (כמה זה עולה?) ו-“Me gustaría probar” (אני רוצה לטעום) יהיו שימושיים.
• היגיינה – בחרו דוכנים נקיים ופופולריים. תור ארוך בדרך כלל מעיד על איכות טובה.
• תשלום – רוב הדוכנים מקבלים רק מזומן, ולכן מומלץ להצטייד בשטרות קטנים ומטבעות.

“אין מקום טוב יותר להבין את התרבות הפטגונית מאשר בשוק המקומי,” אומר פרננדו, מדריך טיולים מקומי שפגשתי. “כשאני רוצה להראות למטיילים את הלב והנשמה של קויאי, אני מביא אותם ישר לשוק. כאן, האוכל הוא לא רק תזונה, אלא סיפור של דורות וקשר לאדמה.”

קפה ומאפים – חמימות פטגונית בטעמים מתוקים

האקלים הקר ברוב ימות השנה בקויאי הופך את תרבות בתי הקפה והמאפים למפותחת במיוחד. בין אם אתם מתכננים את היום שלכם, מחפשים מקום להתחמם אחרי טיול, או פשוט רוצים להתענג על קפה איכותי ומאפה מתוק, קויאי מציעה מגוון אופציות שמשלבות מסורת מקומית עם השפעות אירופאיות.

בתי הקפה המובילים בקויאי

El Coirón (רחוב Prat 265) – בית קפה אינטימי ומעוצב בסגנון פטגוני מסורתי, עם קירות עץ, כיסאות מרופדים ואח גדולה במרכז. הם קולים את פולי הקפה שלהם במקום, ומציעים מבחר רחב של קפה איכותי, החל מאספרסו חזק ועד מוקה עשירה. הם ידועים במיוחד ב”קפה פטגוניקו” שלהם – אספרסו עם רוטב דולסה דה לצ’ה (ריבת חלב) ואבקת קינמון. לצד הקפה, הם מציעים גם חליטות מקומיות כמו תה מאטה או חליטת הרבה בוונה (yerba buena – נענע מקומית).

Panadería La Portuguesa (רחוב Simpson 344) – מאפייה ותיקה עם בית קפה קטן צמוד. המקום נוסד על ידי משפחה ממוצא פורטוגלי שהגיעה לאזור בשנות ה-50, והוא משלב מתכונים אירופאיים עם חומרי גלם מקומיים. הלחמים שלהם נאפים בתנור אבן מסורתי, וריח האפייה הטרייה מתפשט ברחוב. מומלץ במיוחד לטעום את ה”קוצ’ופאנדה” שלהם – מאפה תירס מתוק ממולא בריבת חלב.

Café Austral (רחוב Baquedano 567) – בית קפה מודרני יותר עם אווירה נעימה ואמנות מקומית על הקירות. המקום פופולרי בקרב צעירים מקומיים ומטיילים, ומציע WiFi חופשי ושקעי חשמל בכל שולחן. הם מתמחים בקפה מיוחד ומציעים שיטות חליטה שונות כמו אירופרס, V60 וסיפון. הם מציעים גם חלב שקדים וחלב סויה ביתיים כאופציה לקפה, מה שהופך אותם לאחת האפשרויות הטובות יותר לטבעונים בעיר.

המאפים המסורתיים שחובה לטעום

• קוצ’ופנדה (Cochupeanda) – מאפה עשוי מתירס מתוק, לרוב ממולא בריבת חלב או במילוי בשר. הגרסה המתוקה פופולרית במיוחד בבתי קפה.
• אלפחורס (Alfajores) – שתי עוגיות רכות עם ריבת חלב באמצע, לעיתים מצופות בשוקולד או מגולגלות בקוקוס. הגרסה של קויאי לרוב יותר גדולה ועשירה מהגרסאות באזורים אחרים.
• קוייניס (Kuchen) – עוגת פירות בסגנון גרמני, המשקפת את ההשפעה של מהגרים אירופאים באזור. בקויאי פופולריות במיוחד גרסאות עם פירות יער מקומיים כמו קלאפוניה או מורטילה.
• סופאיפייאס (Sopaipillas) – אמנם לרוב נחשבות למאכל רחוב, אך בכמה בתי קפה מציעים גרסאות מתוקות המוגשות עם דבש מקומי או סירופ צ’נקאקה (chancaca, סירופ סוכר חום כהה).
• טורטה אויטה (Torta Negrita) – עוגת שוקולד כהה עשירה עם קרם שוקולד או ריבת חלב בין השכבות.
• ברלינה (Berlina) – סופגנייה ממולאת בריבת חלב או קרם. כשהיא טרייה ועדיין חמה, קשה להתנגד לה.

“המאפים שלנו משקפים את ההיסטוריה של האזור,” מסבירה מריה חוסה, בעלת פנדריה לה פורטוגזה. “יש לנו השפעות מספרד, גרמניה, איטליה, ואפילו קרואטיה, אבל התאמנו אותן לחומרים שלנו ולטעם הפטגוני. כשקר בחוץ, אין כמו מאפה חם וקפה טוב כדי לחמם את הבטן והלב.”

האקלים בקויאי מוסיף נדבך נוסף לחוויית הקפה והמאפים. “יש לנו חורפים ארוכים מאוד פה, ולפעמים גם בקיץ יכול להיות קריר וגשום”, מסביר קרלוס מקפה אאוסטרל. “לכן, בית קפה טוב אינו רק מקום לשתות קפה, אלא מקלט חמים שבו אנשים מתכנסים, מספרים סיפורים ומתחממים יחד. זו חוויה חברתית שלמה.”

יינות מקומיים ומשקאות אלכוהוליים פטגוניים

למרות שצ’ילה נודעת בתעשיית היין שלה, האקלים הקר של פטגוניה אינו אידיאלי לגידול ענבים. עם זאת, קויאי מציעה מגוון משקאות אלכוהוליים מקומיים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחוויה הקולינרית המקומית. מיינות מיוחדים מהאזורים הצפוניים יותר של צ’ילה ועד משקאות אלכוהוליים מסורתיים, ישנן הרבה אפשרויות להרים כוסית בסגנון פטגוני.

ברים ויינות מומלצים בקויאי

La Bodeguita de Coyhaique (רחוב Prat 330) – בר יינות קטן ואינטימי המתמחה ביינות צ’יליאניים איכותיים. המקום מעוצב בסגנון בודגה מסורתית, עם חביות יין, תקרות עץ נמוכות ותאורה רכה. הם מציעים מבחר מרשים של יינות מאזורי היין השונים של צ’ילה, ומה שמיוחד הוא שניתן להזמין “טעימות” – כמה יינות שונים בכמויות קטנות כדי להכיר את המגוון. המלצר אלברטו, שהוא גם סומלייה, ישמח להמליץ על התאמות יין לפי הטעם האישי שלכם.

Bar Patagon (רחוב Errázuriz 534) – בר אווירתי עם מבחר רחב של ליקרים מקומיים ומשקאות אלכוהוליים אזוריים. העיצוב כולל אלמנטים רבים מעץ מקומי וצילומים של נופי פטגוניה על הקירות. הבר מפורסם במיוחד בקוקטיילים מקוריים המבוססים על אלכוהול מקומי, כמו “קלאפוניה סאואר” (וריאציה מקומית על פיסקו סאואר, עם ליקר קלאפוניה) ו”פטגון מיול” (עם וודקה מקומית וג’ינג’ר ביר ביתי). לצד המשקאות, הם מציעים גם טאפאס קטנות בסגנון פטגוני.

Cervecería Caiquén (רחוב Oscar del Rio 1124) – מבשלת בירה מקומית עם פאב צמוד, הממוקמת קצת מחוץ למרכז העיר. המקום מציע סיורים קצרים במבשלה (בתיאום מראש) וטעימות של הבירות המיוצרות במקום. הם מתמחים בבירות בסגנון אירופאי אך עם טוויסט מקומי, כמו בירת שיפון עם פטל בר פטגוני או סטאוט עם קפה מקומי. המקום מציע גם ארוחות פשוטות שתוכננו להתאים לבירות, כמו נקניקיות ביתיות או לוח גבינות מקומיות.

משקאות מקומיים שכדאי לנסות

• ליקר קלאפוניה (Licor de Calafate) – ליקר מתוק שמופק מהפרי הסגול המקומי. לפי האמונה, מי ששותה מהליקר יחזור יום אחד לפטגוניה.
• טררמוטו (Terremoto) – “רעידת אדמה” בתרגום חופשי, זהו קוקטייל צ’יליאני עוצמתי המורכב מיין לבן מתוק, גלידת אננס, גרנדין וצ’ופיצה (המשקה החריף המקומי).
• מאטה רוסה (Mate Ruso) – גרסה אלכוהולית של משקה המאטה המסורתי, עם תוספת של וודקה וסירופ מפירות יער מקומיים.
• צ’יצ’ה (Chicha) – אמנם פחות נפוץ בדרום, אך עדיין ניתן למצוא את משקה התסיסה המסורתי הזה, בעיקר בגרסת תפוחים (chicha de manzana).
• פיסקו (Pisco) – אמנם משקה פרואני/צפון צ’יליאני במקור, אך פיסקו סאואר (pisco sour) נמצא בכל בר בקויאי, לרוב עם וריאציות מקומיות כמו תוספת של פירות יער אורבניים.
• נאבידאד (Navidad) – משקה חום מסורתי לחורף, המבוסס על יין אדום, סוכר, קליפת לימון, ציפורן וקינמון.

“המשקאות האלכוהוליים של פטגוניה משקפים את האופי של האזור,” מסביר חורחה, ברמן בבר פטגון. “הם חזקים, מחממים ומעט מתוקים, בדיוק מה שצריך באקלים הקשה שלנו. אנחנו אוהבים להשתמש בפירות מקומיים ובתבלינים שגדלים כאן כדי ליצור טעם ייחודי שלא תמצאו בשום מקום אחר.”

שאלות נפוצות על מסעדות בקויאי צ’ילה

למידע נוסף על אוכל וטיולים בצ’ילה, מומלץ לבקר באתר למטייל – צ’ילה או דרום אמריקה לטיפים והמלצות בעברית.